עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 15 לשפה העברית

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

הקול הנשי במגילת רות מאת: ד"ר אורית אבנרי

המבוססת על סולידריות. חסד, חמלה, נאמנות ואהבה – התכונות המניעות את רות לדבוק בנעמי – אינן משמשות במקרא לתיאור יחס של אישה כלפי אישה אחרת. למעשה אחווה בין נשים היא תופעה שאינה מתועדת בסיפור המקראי, ואילו מיתוס היריבות בין נשים חוזר שוב ושוב. מגילת רות מציעה אפוא תמונה חלופית לייצוג המקראי הדומיננטי של צמדי נשים מסוכסכות ויריבות. בסיום המגילה מצוי תיאור גלוי ומדויק יותר ליחסי רות ונעמי: "כי כלתך אשר אהבתך" (ד, טו) אומרות השכנות לנעמי בבואן לאפיין את תחושות רות כלפיה, ובכך מגדירות את יחסה של רות אל נעמי כאהבה. זהו המקום היחיד במקרא שבו משמשת המילה "אהבה" לתיאור יחסים בין שתי נשים; חד-פעמיות זו מאירה את עולמן הפנימי המיוחד של השתיים. אםכן, במגילתרותאנו נדרשיםלהישירמבטאלהיחסיםהנרקמים בין אישה לרעותה ולתת להם לראשונה ייצוג עצמאי: מה טיבה של מערכת היחסים האפשרית בין חמות לכלה, כאשר הבן- החתן אינו עוד בין החיים? האם אפשר לראות בה כעין יחסים שבין אם לבת או יחסי נישואים? האם יש מקום להתקשרות נשית מחוץ למשולש הפטריארכלי שבמרכזו עומד גבר? ומה שם יינתן להתקשרות מעין זו? מגילת רות אכן מספרת סיפור שונה וחריג שבו הנשים עומדות במרכז העלילה, והאירועים מתרחשים סביבן ובעבורן. הנשים הן גיבורות הסיפור ואינן נותרות בשוליו.

מבין כל ספרי המקרא, מגילת רות היא טקסט מופלא המציב אלטרנטיבה נשית לסיפורי המקרא. הפרספקטיבה הנשית החותרת תחת מסגרות החברה המקובלות כה נוכחת במגילה עד שחוקרים רבים, בעיקר חוקרותפמיניסטיות, טענו כי אישה כתבה את המגילה. פרטים רבים במגילה מאששים קריאה פרשנית זו ותורמים להעצמתה. מגילת רות אמנם פותחת באלימלך ומייחסת אליו את כל שאר הגיבורים אך כמה פסוקים לאחר מכן מתהפכת התמונה במות האב ושני הבנים. מה שנדמה בתחילה כסיפור של גברים – הופך באחת לסיפור על נשים. הנוכחות הנשית במגילה מתבלטת בהשמעת קול ובדיבור המצטרפים לתופעה החריגה ממילא של עומס הדיאלוגים במגילת רות. כך, דווקא שיחה בין נשים פותחת את סדרת השיחות שהמגילה משופעת בהן, וקולן הוא הראשון שנשמע. נראה כי מוקד הכוח של הנשים במגילה הוא השימוש בשפה, יכולתן ליצור שפה חדשה ולהשתמש באופן יצירתי בשפה שהן נתונות בה. כך למשל נעמי משתמשת בביטוי הנדיר "לכנה שׂבנה אישה לבית אמה", בניגוד לביטוי המקובל והשכיח יותר "בית אביה". הביטוי מרמז שברגעי הצער של האלמנות נדרשת תמיכה וסביבה נשית שתאפשר להן להתחזק ולבנות את חייהן מחדש. ואולי העניין המשמעותי ביותר בעיצוב מגילת רות כמגילה נשית נמצא בתיאור יכולתן של שתי נשים ליצור מערכת יחסים חדשה

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 18:00 | 9.2 | יוםשלישי | ? התשמע קולי

"האוטובוס נוסע כבר שעות ארוכות. מישהו קורא, "הנה!" וכל הנוסעים מזדקפים ומקרבים את פניהם אל החלון. אני נמתחת למעלה ומרימה את ראשי. גם אני רוצה להשקיף על המראה המפתיע של כחול וטורקיז עז שנמתח מקצה לקצה, מתחת ליריעת השמיים. זאת הפעם הראשונה שאני רואה את הים..." מתוך "צ'אדור נוטף מי גשם"

שפה משלה ריטה וצרויה להב 20:30 | 9.2 | רביעי היכל התרבות מאיר ניצן אודיטוריום

גיא כושי ויריב פיין צילום:

אילן בשור צילום:

3