עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 16 לשפה העברית

7 - 9 . 2 . 2 3 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ט “ ז - י “ ח ב ש ב ט ת ש פ “ ג | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 6 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

מאת: ד"ר אילן אבקסיס ראשוניות בראשון לציון

שיבת ציון בימי ישעיהו השני, ושיבת ציון בהקמת ראשון לציון שמה של ראשון לציון נגזר מהפסוק בספר ישעיה: )27 ״רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלִַם, מְבַשֵּׂר אֶתֵּן״ (מ"א

על ידי בני הישוב הישן). אנשי ראשון לצין הקימו מושבה חקלאית מתוך רצון לחדש ימנו כקדם. דגלה של ראשון לציון (שני פסים וביניהם מגן דוד) היה הבסיס לדגל הלאום (ודחק את דגל שבעת הכוכבים של הרצל). שמואל כהן נטל את מילות השיר האלמוני של נפתלי הרץ אימבר, התאים להן לחן של שיר עם רומני – וכך הושרה 'התקוה' לראשונה בראשון לציון. הזיקה של ראשון לציון לשפה העברית ותחייתה כשפה מדוברת החלה כבר בעת יסוד בית הספר 'חביב', שהיה הראשון ללמד את כל המקצועות בעברית. בראשון לציון נוסד גם גן הילדים העברי הראשון. ואל יקל הדבר בעינכם. מורי ומחנכי ראשון לציון המציאו 'יש מאין' את ספרי הלימוד. אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, לימד בבית הספר חביב! על כן אין ראויה יותר מראשון לציון לארח את הכנס השנתי בנושא השפה העברית, ובו המושב של פורצי דרך בתנ"ך.

הנביא המדובר הוא ישעיהו השני (נביא אלמוני, אשר חי בימי שיבת ציון, ואשר ילקוט נבואותיו צורף לדברי ישעיהו בן אמוץ). ישנה הקבלה מרתקת בין שיבת ציון בימי הבית השני לשיבת ציון של העת החדשה. כאז כן עתה שיבת ציון החלה עם מעטים אך נחושים. אנשים שלא יראו ממוראות הדרך, מקשיי הפרנסה ומהשלטון הזר. התחלה צנועה כאדווה שלווה, אשר גדלה, התעצמה והתגברה לנחשול אדיר מימדים של עם השב לארצו. ישעיהו השני ביטא בעוצמה רבה את הזיקה לציון, ואין זה מקרה שהשם נלקח דווקא ממנו. שם העיר מסמל את הזיקה לציון. ראשון לציון היא אבן הראשה (אם כי לא ראש פינה...) לשיבת ישראל לארצו, עוד בטרם הקונגרס הציוני הראשון. ראשון לציון היא החווק הראשון בסולם העולה לציון. כראוי למושב על פורצי דרך בתנ"ך, גם ראשון לציון היא פורצת דרך בכמה וכמה תחומים. זו המושבה הראשונה אשר הוקמה על ידי עולי העלייה הראשונה (פתח תקוה, אחותה הגדולה, הוקמה

בית הכנסת הגדול

גן הילדים העברי הראשון

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 18:00 | 7.2 | יוםשלישי | פורצי דרך בתנ"ך

ראשוניות בחלוציות - שאו ציונה נס ושיר

מאת: ד"ר רוביק רוזנטל

אחינו הנהג, שהושר שנים רבות אחר כך במסעות תנועות הנוער. שירי זמר ליוו ומלווים אותנו מאז ועד היום. הם לא רק מקור לשמחה וחיבור בין אנשים, אלא גם מעיין בלתי נדלה של השפה העברית. השירים הראשונים נכתבו בדרך כלל בשפה גבוהה, ועם זאת כוונו לילדים ולכיתות הלימוד, ובכך העשירו את שפת הילדים. בערב שיוקדש לשירים אלה נשיר בציבור שירים אהובים שנכתבו באותן שנים עם עינתשרוף, ונשוחח על סיפורי השירים ועל שפתם עם ד"ר מוטי זעירא וד"ר רוביק רוזנטל. ילוו את השירים כמה מנגני מה המיתולוגית, האורקסטרה, ִ התזמורת של ראשון לציון, שא הוקמה באותן שנים.

העליות הראשונות הביאו ארצה חלוצים, הקימו מושבות וביניהן ראשון לציון, וליוו את העבודה הקשה והמחסור בשירים ציוניים מלאי התלהבות ושמחה. "חושו אחים, חושו לארץ אבותינו", כתב יחיאל מיכאל פינס. "שאו ציונה נס ודגל", כתב נח רוזנבלום. "ארצה עלינו", שורר שמואל נבון. לא מעט שירים נכתבו על עבודת האדמה, סלילת הכבישים וייבוש הביצות. יהודה קרני כתב את השיר על העגבנייה, לכבוד הירק העסיסי שעלה על כל שולחן. לוין קיפניס העפיל על ראש הר, וכתב עליו שיר שהפך מאוחר יותר המנון עלייה ב' אחרי מלחמת העולם השנייה. המחנך איש ראשון לציון דוד יודילוביץ התחכם בשיר על

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 18:00 | 8.2 | יום רביעי | בין מילים ומנגינה

4