אהבה מלחמה ותקווה - סיפורם של מיכאלה ויצחק טראובה

חברי תנועת ״הנוער הציוני״ בלאסק. במרכז התמונה יושבת, לאה טראובה, אחות של יצחק

כשהייתי בבית הספר העממי, באסיפת הורים, פגשה מיכאלה את אמה של אחת מחברותי לכיתה, עליזה שייביץ, שהייתה אף היא בהכשרה והייתה חברתה של גולדה. ההתרגשות הייתה רבה. למחרת שלחה עליזה באמצעות שרה בתה, תמונה של גולדה ובעלה, הרבה דמעות הזילה מיכאלה על התמונות. התמונות נמצאות באלבום המשפחתי שלנו. היחסים עם השכנים הנוצרים, היו רגועים וטובים על פני השטח. יחסי שכנות טובים וכבוד הדדי למסורת ולדת. מיכאלה סיפרה איך הייתה מוזמנת לבית של חברתה לראות את עץ האשוח וקישוטי חג המולד. בפסח, החברה הייתה מוזמנת להוריה של מיכאלה להתכבד במצות הראשונות שנאפו. מתחת לפני השטח רחשו גלים אחרים של פחד ובוז מצד היהודים וקנאה מצד הנוצרים. מיכאלה סיפרה על ארוע שבו שני שיכורים שוטטו ברחוב וסיכנו את האנשים. אחת הנשים היהודיות שפכה עליהם דלי מים רותחים. אחד מהם נכווה קשות והיה חשש לחייו. היהודים הסתגרו כמה ימים בבתים מחשש למהומות והתפללו להצלתו , יתכן ומדובר באותו ארוע. 1936- של הנכווה. יצחק מדבר על פוגרום ב עם פלישת הגרמנים, ניצלו הגויים את המצב לביזה של רכוש יהודי. כשפינו את

24

Made with FlippingBook Online newsletter creator