אהבה מלחמה ותקווה - סיפורם של מיכאלה ויצחק טראובה

, פרצו השכנים לבתים ויצאו עם השלל בידיהם כשהיהודים 1942- תושבי העיר ב עדיין עומדים בכיכר. מיכאלה סיפרה איך ראתה את השכנים נכנסים לבית הוריה דרך החלונות ויוצאים עם קולבי בגדים ושמלות. , הפך על ידי 20- בית הכנסת המפואר של העיר שנבנה בתחילת המאה ה הגרמנים בשנות הכיבוש לאורווה ובתום המלחמה, כנראה עקב מצוקה בחומרי בניה, נהרס ובחומרי הבניה נבנתה תחנת מכבי האש של העיר. בלאסק כיום אין אף יהודי אחד. הבתים הנטושים של היהודים, נקנו בעסקאות מפוקפקות באישור השלטונות תמורת תשלום זעום ל"נציגי היורשים". בית הוריה של מיכאלה, נמכר אחרי המלחמה על ידי בת דודתה, "דודה חנינא", שהציגה עצמה כנציגת המשפחה. הבית נמכר בסכום אפסי, מיכאלה סיפרה , גלויה מבת הדודה שדווחה על הסכום שקיבלה, הגלויה הייתה 1947 שקיבלה ב מלאה באפסים אך ללא ערך רב בגלל האינפלציה. כשמיכאלה הגיעה לארץ, ציפיות רקומות כתמורה... 2 קיבלה מבת הדודה , בסיוע נהג פולני, פגשתי באשה שקנתה את הבית 2007- בנסיעתי לפולין ב ואת בית השכנים, הוריו של לייבלה. הבית כנראה נהרס ברובו ונבנה מחדש. האשה המבוגרת, חששה שיש לי תביעות על הבית ולא הסכימה לדבר איתי. בתה שהייתה ידידותית סיפרה שידעה שהבית היה שייך ליהודים אך לא ידעה פרטים נוספים. מיכאלה ויצחק התגוררו במרחק של כמה קילומטרים אחד מהשניה, בשני קצוות של העיר והיו הולכים/רצים הלוך ושוב מבית אחד לשני לעיתים כמה פעמים ביום.

בית הכנסת הישן

25