אהבה מלחמה ותקווה - סיפורם של מיכאלה ויצחק טראובה

והציע לו לברוח. במקום היו גדרות תיל. יצחק והאסיר האחר התחמקו מהצעדה, חתכו את הגדר בעזרת הצבת וברחו. נראה שהיה שם מדרון תלול והם התגלגלו ואיבדו קשר. לא ידוע אם יצחק פגש שוב את האסיר שברח איתו. ע"פ עדויות מאוחרות, מהמצעד הזה שרדו רק שלושה אסירים. יצחק הסתובב באזור לבדו מספר ימים, התחבא במתבן ובשדה והגיע לאיזור שבו היה מחנה אוהלים של חיילים אמריקאים ששוחררו משבי הגרמנים. מאחד האוהלים הוא שמע זעקות כאב. הוא נכנס לאוהל וראה חייל אמריקאי יושב כשרגליו קפואות והוא גונח מכאבים. יצחק, דאג לקרשים והבעיר אש, חימם מים בקופסת פח שמצא ועזר לו לחמם ולחבוש את הרגליים. הוא נשאר וטיפל בו כל הלילה. החייל שהיה אסיר תודה, סיפר שהוא אמור לצאת במטוס אמריקאי לצרפת ומשם להגיע לביתו בארצות הברית. הוא הציע ליצחק לצאת איתו לצרפת. למחרת, האמריקאי נתן ליצחק מדי חייל אמריקאי ושניהם עלו למטוס שהמריא לצרפת. מסיפורים אחרים אני יודעת שהחייל הציע ליצחק להגיע איתו לארצות הברית ולהתחיל שם חיים חדשים. יצחק סירב. כציוני "מורעל", הוא רצה להגיע לפלסטינה-ארץ ישראל. נראה שהחייל היה גם בקשר עם דוד סם נובק, שחי בארצות הברית, באטלנטה ג'ורג'יה. להלן ההמשך במילותיו של יצחק: .)18/5/45( "הגעתי לעיר הנמל הצרפתית לה-הבר, שם נודע לי שזהו חג שבועות הצטרפתי לקבוצה של חיילים יהודים לתפילת חג ולברכת הגומל. שאיפתי לא הייתה לנדוד במחנות הצבא, אך מאחר וקיבלתי טיפול רפואי, הצטרכתי להשאר שם מספר שבועות. לאחר מכן יצאתי לפאריס. בבית הכנסת "רוטשילד" בפאריס, פגשתי את הרב הצבאי ועוזרו, סמל ישראלי, חבר קיבוץ כפר-גלעדי. מה רבה הייתה שמחתי שפגשתי את היהודי הראשון מארץ ישראל ששירת בצבא האמריקאי. הודות לו יצרתי קשר עם הסוכנות היהודית וצורפתי לצוות העובדים במעון לילדים יהודיים שהוצאו ממנזרים לשם נמסרו על ידי הוריהם בתקופת המלחמה. מטרתי הייתה להגיע כמה שיותר מהר לחוף מבטחים לארץ ישראל. הובטח לי שאצא יחד עם הילדים לארץ." מיכאלה סיפרה, כי בהיותו של יצחק בבית הכנסת, הוא ראה בידי אחד המתפללים צילום ובו זיהה את וובצ'ה רייכברט, חברו ובן העיר לאסק. משביקש לדעת היכן אפשר למצוא אותו או ליצור עימו קשר, סרבו האנשים לתת לו את הפרטים וניסו להתחמק. באותה תקופה, היו שורדים שניסו לנקום ביהודים שהיו בעלי תפקידים במחנות הריכוז. יצחק ניסה להרגיע אותם ולהסביר כי הוא חברו מהעיירה לאסק ומבקש ליצור איתו קשר על מנת לנסות לאתר ניצולים, קרובי משפחה וחברים. לא ברור אם

57