אהבה מלחמה ותקווה - סיפורם של מיכאלה ויצחק טראובה

המעבר לבני-ברק המעבר לבני-ברק, היה כנראה ממספר סיבות. הסיבה המרכזית, בבני-ברק , התגוררו חווה וזליג בורנשטיין מהעיר לאסק. הם 106 ברחוב רבי עקיבא , כפעילים ציוניים. זליג היה הראשון שעלה 30- עלו לארץ בתחילת שנות ה ארצה מבין חברי "החלוץ" בלאסק. הוא קיבל סרטיפיקט, אישור עליה ממשרד התנועה בוורשה כפעיל מוערך למען הקרן הקיימת. נסיעתו לארץ עוררה התרגשות רבה בעיר ונערך נשף פרידה לכבודו. חווה, חברתו אף היא בת העיר, הצטרפה אליו בדרך לא ברורה כעבור כמה שנים. חווה וזליג הקימו משק חקלאי קטן ובו מספר פרות חולבות בלב העיר בני-ברק. הייתה להם חצר גדולה ובה עץ תות ענקי. יוסי ואני כילדים זוכרים את החצר והמשק. בחגים היינו מתארחים אצלם ועדיין זכורים לי מפגשי ערב חג על תה ועוגת בבקה מאפה בית, בחלונות מוגפים מול בית הכנסת ברחוב. כיום העיר התחרדה מאוד, החצר נהרסה ובמקומה הוקם בית דירות מכוער. הרחוב צפוף ומלוכלך ומזכיר רחובות של עיירה יהודית באירופה במאות הקודמות. עם תום מלחמת העולם השניה והגעת השורדים לארץ, הייתה לבני העיר , בני-ברק". חווה וזליג קלטו את 106 , לאסק כתובת אחת בארץ "רבי עקיבא השורדים, סייעו להם והיו להם למשפחה. 20- שרגא ויצחק הגיעו לבני-ברק מסיבה נוספת והיא חיפוש עבודה. בשנות ה הוקמו מספר מפעלי טקסטיל באיזור בני-ברק: ארגמן, רוטקס, לודז'יה 30- וה ומשי זקס. חלק מהתעשיינים הגיעו מפולין, כמו מקימי מפעל לודז'יה שהגיעו מהעיר לודז'. שרגא ויצחק שכרו חדר בבני-ברק והתחילו לעבוד במפעלי טקסטיל. יצחק התגייס במקביל ל"הגנה" ועסק במשימות מטעמה באזור בני-ברק ובישובי ספר בגליל העליון.

יצחק ושרגא בישראל, 1946 כנראה

40- מודעה של מפעל משי זקס משנות ה

- מפעל משי זקס 40- שנות ה

66