אהבה מלחמה ותקווה - סיפורם של מיכאלה ויצחק טראובה

התקופה זכורה למיכאלה כאחת התקופות הטובות ביותר בחייה. סוף סוף אפשר לחזור לחיים "נורמלים" לאחר שנות הסבל. היא הייתה עצמאית וחופשית לחיות, להתלבש ולבלות כמו כל אשה צעירה. היא הייתה אהובה ומקובלת על חברותיה ועל הצוות במקום. בהסלהולם העיר, היה מרכז של תנועת ״החלוץ״, שכונה בשם "המזכירות". , כהתארגנות 19- תנועת ״החלוץ״ פעלה בכל רחבי אירופה, החל מסוף המאה ה של צעירים חברי תנועות נוער להכשרה ולעליה לישראל. בגרמניה היה פעילות ת הנאצים לשלטון, ברחו יהודים רבים מגרמניה ָ יּ ִ ל ֲ עניפה של הארגון. עם ע לסקנדינביה בעיקר לדנמרק. משם המשיכו את פעילות ההכשרה בחוות חקלאיות , עם החמרת דרישות הגרמנים 1943- ובמרכזי הכשרה,שנקראו "קיבוצים".ב להגבלות על היהודים, הוברחו יהודי דנמרק לשוודיה על ידי המחתרת הדנית, רובם ניצלו. מרכז ה"חלוץ" והטיפול בפליטים ובהכשרות עבר לשוודיה. אנשי "החלוץ" המקומיים והשליחים מהארץ עסקו בחינוך ובהכשרה לעליה, הם וסייעו למוסד 1945- שמרו על קשר עם השורדים והפליטים שהגיעו לשוודיה ב לעליה ב' בארגון מבצע ההעפלה לארץ. הארגון ראה את אחת ממטרותיו לחזק בקרב השורדים את השייכות והתקווה למימוש העליה לישראל שהייתה תחת שלטון בריטי והגבלות כניסה. מיכאלה יצרה קשר עם תנועת ה"חלוץ" בהסלהולם והייתה מגיעה לשם לעיתים קרובות, רכובה על האופניים שקנתה במשכורתה הראשונה. היא לא ראתה את עצמה נשארת בשוודיה. המקומיים התיחסו יפה לפליטים, אבל המנטליות והאופי שונים. מיכאלה התקשתה להסתגל למנטליות הקרה והשונה של השוודים. ברקע חי החלום הישן להגיע לארץ ישראל וכמובן, להתאחד עם יצחק החבר שמחכה לה בארץ. מיכאלה הייתה בקשר הדוק עם השליחים מישראל שהיו מודעים לרצונה העז להגיע לארץ. ידיעת העברית שלה, סייעה לה לתווך בין השליחים מהארץ והפליטים שהגיעו ממזרח אירופה, דוברי פולנית ויידיש. מנהל המוסד, יהודי גרמני בשם ארנסט, ידע על יצחק החבר המחכה לה בארץ והציע למיכאלה להביא אותו לשוודיה ולבנות בה את חייהם המשותפים. הוא היה מוכן לשלם את הוצאותיו של יצחק ולהעסיקו במוסד במשך מספר שנים. יצחק כמובן סרב להצעה. ב״החלוץ״ קידמו את יציאתה של מיכאלה לישראל. המוסד לעליה ב' התארגנו להוצאת האניה "אולואה-חיים ארלוזורוב" מנמל טרלבורג. מיכאלה הייתה בין המועמדים ליציאה. מנהל המוסד ניסה מתוך חיבה ודאגה אמיתית להניא אותה מלצאת לישראל והיה מקריא לה בכל בוקר ידיעות על המצב הקשה בישראל ועל האניות שגורשו לקפריסין. בינתיים ב״החלוץ״ טיפלו בהוצאת דרכונים וויזות למועמדים לעליה,

82