מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן - נתן זוסמן | דפנה אבירם־ניצן | הילה שואף־קולביץ

11

מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן

מ ב ו א

בשנים האחרונות מרבית המדינות המפותחות נוקטות צעדים להפחתת פליטות פחמן בתחומן. בכך הן שואפות לצמצם את השפעתן השלילית על שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה נוסח "הסכם פריז", הסכם גלובלי ומחייב למאבק בשינויי 2015 בדצמבר המדינות החברות באמנת 196 האקלים, שאליו הצטרפה מדינת ישראל בצד 2020 האקלים של האו"ם. ההסכם מחייב את המדינות להציג עד סוף שנת 2 .2050 תוכנית אסטרטגית להפחתת פליטות פחמן עם יעדים לשנת , האיחוד OECD בקרב הארגונים הבינלאומיים המובילים, בהם האו"ם, ארגון האירופי, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, ישנה הסכמה גורפת כי מרבית הצעדים שננקטים ומתוכננים במסגרת תהליך המעבר לכלכלה דלת פחמן מקדמים גם צמיחה כלכלית מכלילה בטווח הבינוני והארוך. תובנה זו קיבלה משנה תוקף בתקופת משבר הקורונה, לנוכח ההזדמנות לנתב את תקציבי הענק שמפנות הממשלות להנעת גלגלי הצמיחה לכיוונים של צמיחה ירוקה ודלת פחמן. נציגי מוסדות אלו גורסים כי תוכנית השקעות ירוקה (בדגש על השקעה בתשתיות תחבורה ציבורית ואנרגיה מתחדשת/נקייה, פיתוח ירוק של המרחב העירוני, מעבר לתקני בנייה ירוקה וחסכונית באנרגיה, מעבר לייצור יעיל אנרגטית, תמיכה ביזמות וחדשנות לפיתוח פתרונות אגירה ולפיתוח מגזרים חדשים ו"ירוקים") מתיישבת היטב עם בניית אסטרטגיה לחילוץ הכלכלה מהמשבר וליצירת מקומות עבודה, נוסף על התועלות הסביבתיות שהיא טומנת בחובה. התפיסה היא שצעדים אלו צפויים להוביל להתאוששות כלכלית, לשפר את כושר התחרות המשקי, להעלות את הביקוש לתעסוקה איכותית (ברמת שכר גבוה), להגדיל את הנגישות של אוכלוסיות מגוונות למרכזי תעסוקה, להיטיב עם עסקים מקומיים, לייעל את צריכת החשמל של משקי בית ועסקים – וכך לשפר את איכות חייה ורווחתה הכלכלית של האוכלוסייה בכללותה.

COP לאור משבר הקורונה, מועד הצגת היעדים החדשים לאו"ם נדחה בשנה עד לכנס 2 .2021 שייערך בגלזגו בסוף 26