חוברת תרופות כשרות לפסח תשפ"ג של מאוחדת

- כתב ב'אור לציון' שיאכל כמה שהוא יכול כי גם בחצי שיעור יש מצווה, וישמע ברכת "על אכילת מצה" מאחר שאוכל כזית. . ה גרם 15 בכל האפשרויות דלעיל ניתן להקל לשעור כזית של . 27 דקות 4 בזמן של . ו מי שאינו יכול לאכול מצה מחיטים כלל (לאחר שהתיעץ עם רופא או דיאטנ/ית) יאכל "מצה שמורה" העשויה משיבולת שועל - (קוואקר) (לכתחילה מקמח מגרעינים שאינם קלויים). *יש לדעת שגם מצה משיבולת שועל עלולה לגרום לרגישות אצל חולי צליאק אשר רגישים ברמה גבוהה מאד ועליהם להימנע גם ממצה זו ע"פ הוראת רופא או דיאטנ/ית. מי שלעיסת מצה קשה עליו . א יפורר את המצה לפירורים דקים ויאכל כשיעור כזית מהפירורים וניתן לברך על זה (לכתחילה יש לפורר לפני החג). . ב אם פתרון זה אינו מספיק ניתן להרטיב את המצה במים פושרים או קרים. . ג אם לא יכול לאכול מצה ששרויה במים, יש לסמוך על המקילים להטביל ביין או משקה אחר ואף לשרות ביין או שאר משקים. (אדם בריא לא יסמוך על המקילים לצאת ידי חובה במצה שרויה ביין או שאר משקים). ניתוח בריאטרי . א עד חודשיים מהניתוח יאכל רק כזית מצה אחד (ואפשר . 28 לדללו במים), וישהה שיעור עד כארבע דקות . ב עבר מהניתוח יותר מחודשיים יש לאכול את שאר הכזית הנצרכים, כורך ואפיקומן, אם אפשר כדרכו, ואם לאו ישרה במים כנ"ל. . ג לענין שתיית ד' כוסות - כשיש סיכון בשתיית אלכוהול בחודשים הראשונים, לא ישתה יין אלא מיץ ענבים כנ"ל. ארבע כוסות לסוכרתיים ורגישי אלכוהול (גם בגלל תרופות) . א סמ"ק ובכל כוס ישתה רוב כוס 90-86 ישתמש בכוס שמכילה סמ"ק), ואם יכול - בכוס אחרונה ישתה כוס שלימה. 50- (כ . ב מים, כך שבעצם רק חצי כוס 50% ידלל את היין היבש עד

היא יין וישתה כמו בסעיף א'. . ג שתיית מיץ ענבים במקום יין והגדלת מינון אינסולין בהתאם. . ד מי שכל זה לא מתאים לו והיין או מיץ ענבים עלול להזיק לו הרי הוא פטור מד' כוסות. אכילת מרור לדעת רוב הפוסקים אכילת ירק מסוג 'חסה' למרור הוא לכתחילה. מי שרגיל לאכול ירק מסוג 'חריין' - 'חזרת' ויש חשש סיכון באכילת כזית – יאכל לכתחילה כשיעור כזית 'חסה' למצוות מרור וכזית 'חסה' עם המצה ל'כורך'. חולה שנדרש לקצר את ההגדה לכתחילה יש לומר את כל נוסח ההגדה כפי שמופיע בהגדה של פסח. חולה שאמירת ההגדה קשה עליו או שבגלל מצב רפואי צריך למהר ולאכול יקצר לפי הסדר הבא: בשולחן ערוך הרב (לרב בעל התניא) סי' תע"ג סעי' מ"ג כתב, "עיקר נוסח ההגדה שתיקנו חכמים, חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח, ואח"כ מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו וכו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי (שבזה יוצאים את דברי המשנה בפסחים קט"ז ע"א, מתחיל בגנות ומסיים בשבח, הן לדעת שמואל (בגמ' שם), שאומר, מאי בגנות, עבדים היינו, והן לדעת רב (שם) שאומר, מאי בגנות, מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו). ואח"כ ימשיך 'פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו', (ע"פ דברי רבן גמליאל (במשנה שם), כל שלא אמר וכו') בכל דור ודור וכו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך עד גאל ישראל (גם זה במשנה שם, ובעמק ברכה שם מבאר, שזה אינו חלק ממצות סיפור יציאת מצרים, אלא הקדמה להלל ותחילת ההלל). שאר כל נוסח ההגדה הוא "מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים" (כך פותח הרמב"ם את סדר ההגדה: נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא).

. נשמת אברהם סי' תע"ה 22 . חוט השני פסח פ"יז ס"ק יא' 23 11 ' . הגדה של פסח הלילה הזה עמ 24 . שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן י"ט 25 . שו"ת חזון עובדיה סימן ד 26 4 . עיין לקמן בהערה 27

1 . כנ"ל הערה 28

7