התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן
קשר חזק שנשמר היה בין סבתא לבין אחותה הקטנה, אמי. כבר כתבתי על חיי הנישואים האומללים של אמי, ועל הרצון שלה להתגרש, שהביא לכך שהיא שכבה ימים שלמים על הספה. היחסים בין האחיות היו הדוקים ומורכבים כי הן היו שונות באופי, בנסיבות החיים ובגיל: סבתא גדלה בבית שעוד תפקד ואמי נולדה לחיים בבית מפורק. סבתא ידעה להיות רכה וסובלנית ואמי הייתה אש להבה. לאחת היו חיי נישואים טובים והשנייה חיה באומללות. אצל סבא וסבתא שאלת הפרנסה תמיד ריחפה מעל, ואילו אצל זו'ל ואמי הכסף היה בשפע. אצל סבא היה בית פתוח לכל אורח ואצל אמי הדלתות היו נעולות כי זו'ל לא יכול היה לשאת אנשים. זו'ל, שהיה מבוגר מאמי, נפטר שנים רבות לפניה ולאחר מותו היא החלה לפרוח. אני זוכרת אותה בבגדים צבעוניים, גי'נגי'ת על כל הראש, והיא תמיד הייתה נחמדה אלי והביאה מתנות מקסימות, בטעם של ילדים. גם אמא שלי זכרה אותה כמי שידעה לשמח ילדים. היא הייתה סבתא מסורה ואוהבת לנכדיה, ילדיו של בנה היחיד שארלי, והיה נראה שהיא מפצה דרכם על כל מה שנחסך ממנה כילדה ועל כל מה שהתקשתה להעניק כאמא אומללה. אמי נפטרה
1953 ליליאן, סילבאן ותיאה, סביב
רזי’ן ואמי
161
Made with FlippingBook Digital Publishing Software