התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

10 פרק מי ידאג לרזי’ן

נערה יהודייה בת טובים רוקמת בזמנה הפנוי בקפדנות ראשי תיבות על ציפיות תחרה וכל אלה נאגרים בארגז הנדוניה, שילווה אותה לביתה החדשה; או כמו שאמא שלי הייתה אומרת “לא מתחתנים עם הישבן בחוץ”. זה היה עולם בו בד היה יקר וקניית נעליים הייתה מאורע של ממש שגם אנשים אמידים לא הקלו בו ראש. אלא שבבית של רזי’ן זה כבר לא עניין אף אחד. כסף לא היה וגם זמן לא. דאגות היו דווקא בשפע: אחרי שסלומון אבי המשפחה גורש לפריז היה צריך להתפרנס ממשהו. וכך מצאה את עצמה אם המשפחה, לאה הענוגה, מתפרנסת בדוחק, כשרזי’ן עוזרת לה. הבת הגדולה הנוספת – מתילד – לא ממש רוצה לצאת ולעבוד. והחיים הולכים ונשחקים. כך שנדוניה היא הדבר הכי פחות דחוף. אחת הדודות של סבתא, לקחה יום אחד את רזי’ן הצעירה הצידה ואמרה: “אם את לא תדאגי לעצמך אף אחד לא ידאג לך. את נותנת למשפחה את כל הכסף שלך? – מעכשיו את נותנת לי כל חודש סכום קטן וזה יהיה החיסכון שלך לחתונה”. וכך היה. אני מתארת לעצמי שהרבה כסף לא היה שם בסוף, אבל היה כאן ניסיון כן לעזור לנערה שגידלה את עצמה וחמלה ודאגה. סבתא זכרה לה את הדבר לטובה כל חייה.

11 פרק מתילד מתחתנת

לעבודה. שם היא פוגשת יהודי אמיד ומבוגר ממנה. סבתא סיפרה 14 בלי רצון ובלי חשק יצאה מתילד שמתילד לא הייתה יפה [חטא נורא באמות המידה המשפחתיות לאישה] וגם חמוצה כזאת. ובכל זאת

, יהודי שמבוגר 15 מנדל פלדר ממתילד בשש-עשרה שנה, מתאהב בה ומחליט לשאת אותה לאישה. סבתא סיפרה זאת בפליאה, כמו לא האמינה שסיפור אגדה כזאת יכול להתרחש במציאות, אבל כך בהחלט היה: מנדל פינק את אשתו הצעירה ודאג לה, והיא פרחה. הנה הם ביום חתונתם:

1899-1942 מנדל פלדר הי”ד 1915-1942 מתילד ליפשיץ-פלדר הי”ד [התמונות נמסרו ל"יד ושם" ע"י אחיינית של מנדל, הלה פלדר]

. 1915 לאפריל 27 מתילד בייל’ה ליפשיץ פלדר נולדה בהולנד בתאריך . 1899 לספטמבר 15 מנדל פלדר נולד בבליגרוד, פולין בתאריך

14 15

36