התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

17 פרק פרידה ובריחה

, הבינו המשפחות שבסיפורנו שהולך להיות 1940 עם כניעת בלגיה לנאצים או לקראת התבוסה, במאי , החלו הגרמנים בחקיקת חוקים 1940 רע ומר. ארבעה חודשים אחרי הכיבוש הנאצי, באוקטובר אנטי יהודים: הם סילקו יהודים מתפקידים בשירות הציבורי והשתלטו על עסקים בבעלות יהודית. נדרשו היהודים להירשם במרשם תושבים ליהודים. ההוראה 1940 נאסרה שחיטה כשרה. בסוף שנת הכתה את היהודים בהלם ורבים חששו מהבאות. עם זאת, מאחר והגרמנים נזקקו ליהודים בשלב זה . שנה לאחר מכן, החלה החמרה בהתנכלויות 21 וסחרו איתם, היו שהאמינו שלא יאונה ליהודים כל רע תקפה קבוצה של כעשרים נאצים בלגים כעשרה יהודים שעברו 1941 לאוקטובר 31 האנטישמיות: ב- , נפגעו מוסדות יהודים באנטוורפן לאור יום, כתוצאה מפעילות של 1941 לאפריל 10 ברחוב. ב קבוצה אנטישמית מאורגנת. ארבעה ימים מאוחר יותר, פלשו משתפי פעולה פלמים לשני בתי כנסת באנטוורפן, השליכו חפצים ותשמישי קדושה לרחוב, ניפצו את החלונות ושרפו את המבנים. בדרכם . פעילותם הכלכלית של היהודים 22 לבתי הכנסת וביציאתם הם ניתצו חלונות ראווה בחנויות של יהודים לדוגמה, נאסר על יהודים לנהל חברות. ביולי 1941 הלכה וצומצמה בשורה של צווים מגבילים. במאי 27 של אותה השנה, נאלצו היהודים למסור את מקלטי הרדיו שברשותם. ענידת טלאי צהוב החלה ב- . 23 , ונאסר על נשיאת אותות כבוד 1942 למאי הצעירים במשפחה התארגנו לבריחה. כמוהם כעוד יהודים הם קנו יהלומים ותפרו אותם לתוך הבגדים, בתקווה שישמשו אותם בהמשך. דודה של אמא, רוזה גולדפלם לבית דרנגר, סיפרה שהרבה לא היה להם, ומי שעזר להם כלכלית היה זו’ל פרייפלד – הבעל של אמי, אחות של סבתא. סבתא הפקידה תכשיטים וכלי כסף אצל אשה פלמית למשמורת, בתקווה לאסוף אותם חזרה בתום המלחמה. הזוגות הצעירים יצאו לדרך המסוכנת לצרפת: היו אלה סבא וסבתא שלי, רזי’ן והארי דרנגר, אחיותיו של סבא ובעליהן: רוזה ומוריס גולדפלם וזי’זל וז’אק נודל, גם אמי וזו’ל – אחות של סבתא ובעלה – יצאו לדרך, וכן האחות הנוספת מתילד ובעלה קלמן וילדיהם אוסקר ושרה. מאחור נותרו ההורים והסבתא: לאה ליפשיץ ואמה חנה וויסניק-רוזנפלד, האח פיליפ שהיה כלוא כאסיר פוליטי, ההורים של סבא: . האם ההורים לא רצו 14 קלמן והנדל דרנגר ואיתם ביתם הצעירה גוסטבה – גוסטי דרנגר בת ה להיפרד מהילדה? האם חששו שלא תעמוד בדרך? האם היא לא רצתה להיפרד? - לעולם לא נדע. , חלקם יעלו בעשן 24 מאחור נותרו גם דודים ודודות, בני דודים ובני דודות. חלקם יצליחו להינצל בסתר אושוויץ. לא אנסה לתאר פרידה שכזו כי אני משערת שאין מילים בעולם שיוכלו לתאר את ההורים הנפרדים כך מילדיהם. אני משאירה לכל אחת ואחד מאתנו לדמיין את הפרידה הבלתי אפשרית הזאת.

.211-212 , ע”מ 2022 א. בליץ, השואה שהוצנעה, בלגיה כמשל ,

21 22

.122-126 , ע”מ Ibid .131-133 , ע”מ Ibid

23 ההתנגדות לנאצים והסתרת יהודים הייתה רחבה יחסית בבלגיה. ראשי ערים התנגדו לשתף פעולה בחלוקת טלאי צהוב. 24 מיהדות 44% חלק מהפקידות סרב לעסוק בביזת יהודים והסתרת יהודים ע”י המחתרת הייתה רחבה באופן השוואתי: יהודים הוסתרו בבלגיה במהלך המלחמה, רבים מהם ילדים. לרוב היה זה שיתוף פעולה 25,000- בלגיה נספתה בשואה. כ עם המחתרת ועם ארגונים נוצריים. בין המסתתרים היו דודה של סבתא פולה לבית רוזנפלד, בעלה ובתה זי’ני. גם הדוד של סבתא, ישראל ליפשיץ ניצל כשהסתתר בבלגיה.

58