התמונות שבאלבום - ואלה שלא - מיכל ברגמן

30 פרק הארי חיים ראובן דרנגר. הסוף

. היא פנתה לסייע לה Marielle Bourgeois כזכור, גילינו על הנעשה בכפר ברסלונט דרך הגברת , היסטוריון ומורה להיסטוריה Amélineau Stéphane בתחקיר על ימיו האחרונים של הארי לאדון שרואה חובה אנושית וצרפתית לסייע למשפחות יהודיות לדעת כל שניתן על יקיריהם, מתוך תחושת חובה וכפרה. . הוא מצא את כל הבקשות 15.5.1940 הוא גילה כי סבא וסבתא הגיעו לצרפת דרך דנקרק בתאריך הבירוקרטיות שהזוג הגיש לשלטונות צרפת במהלך חצי שנה על מנת לקבל תעודת זהות זמנית נדרשו יהודי דרום צרפת 1943 לאוקטובר 20 שתקנה להם זכויות כלשהן והקצבת מזון. החל מ להירשם מחדש ולקבל תעודות זהות ותעודות הקצבת מזון שהמילה “יהודי” מופיעה בהם, כדי שיהיה ניתן לאתר אותם ביתר קלות. משמעות החוק הייתה ברורה. הוא גם גילה שבשעה חמש בבוקר, ביום , הגיעו שוטרים לעצור את הארי, אב לתינוקת בת שלושה חודשים. ז’אן פאילה 1943 לפברואר 27 ), שני ז’נדרמים מבריגדת מאובורג, הגיעו אל הארי לעצור Jean Pailhe ,Jean Vedere וז’אן וודרה ( . Maubourguet אותו “בשם החוק” בהיותו “נושא של אמצעי מנהלי”. באותה עת הזוג התגורר בכפר הארי ניצוד בציד שערכה המשטרה הצרפתית אחר גברים יהודים כשירים לעבודה. הגרמנים דרשו מאתים יהודים כנקמה על התנקשות של שני צעירים יהודים בפריס בשני קציני חיל האוויר הגרמני, לפברואר. בחלק הצפוני של צרפת כבר לא נותרו באותה תקופה יהודים ולכן השלטונות פנו 13 ב דרומה. סבא שלי היה אחד מהם. נוסח פקודת המאסר מביע דאגה לשמירה על העצורים – ללא התאבדויות ובריחות וללא שימוש במילים קשות, יחד עם טכניות בלתי אנושית ומצמררת: “אנחנו דורשים שיתייחסו לאנשים האלה טוב יותר מלעצירים. על הצוות המנהלי לוודא שהם לא נושאים כל נשק. יש למנוע מקרי התאבדות ולוודא שהם לא נושאים איתם סכינים, בקבוקים או קילו: שמיכות, מצעי גוף, אוכל ליום אחד, 30 עד 25 רעלים. הם יכולים לשאת תכולה של מזוודה של מוצרי טיפוח וכלים נצרכים לאכילה. במקרה שמשפחה שלמה עוזבת, מפתחות הדירות והרהיטים יימסרו לראש העיר, עם תווית. ניתן להיעזר בחברי מועצת עירייה, שומר הכפר או מזכיר העירייה. יש

gogora מחנה גירס, הצילום מאתר

מחנה גירס, אסירים מאחורי גדר תיל, אוסף התצלומים יד ושם

91