מה חדש במשקי הדרום - גיליון 65

לסייע

עם ההבנה שהקורונה מביאה עימה הגבלות על כלל הציבור, הבנו שמתפק

ידנו

ה העברת פעילות לילדי הצוותים

במשימות הלאומיות. אח ת תייה ן שבה ות המרכזי

הרפואיים בבתי החולים בזמן משבר הקורונה. בשבוע של ה - 15/3 הפסיקו לפעול כלל המסגרות של החינוך הפורמלי ושל הגנים במדינת ישראל כחלק מצעדי המדיניות הראשונים להתגוננות בפני מגפת הקורונה ש הגיעה לאזורנו. אווירה של לחץ וחוסר ודאות המאפיינת מצבי חירום התפשטה בחברה. באותו שבוע אנחנו, חברי וחברות קיבוץ נערן יחד עם שותפינו בתנועת המחנות העולים, התייצבנו בבית החולים שיבא להדריך את ילדי העובדים החיוניים של בתי החולים. במשך שלושה ימים הדרכנו, שיחקנו עם ילדים, העברנו פעילות, בנינו קבוצות. באותם ימים המסגרת עוד הייתה בשלבי הקמה: תוך כדי היא קיבלה הכרה בהנחיות ובנהלים של משרד הבריאות, נוסחה עבורה תפישה פדגוגית על בסיס טיוטה אותה אנו ערכנו, פיקוד העורף קיים דיונים מקדימים והערכות למען כניסה שלו לפרויקט. בנוסף, הקמנו מערך ארגוני שמטרתו הייתה לסייע לתנועות בוגרים נוספות לחזק ולהקים מסגרות דומות ב -26 בתי חולים ברחבי הארץ. כך, בשבוע השני של המשבר, אופן הפעולה עם ילדי הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקופות החולים, התפרס על כל הארץ. כוח מגן שמטרתו לחזק את מערכת הבריאות ולאפשר לה לתפקד בשעת המעשה הזה מבליט כמה מאפיינים חשובים שלנו כחברים וחברות בתנועת בוגרים חלוצית, שקיבוץ נערן הוא חלק ממנה. היכולת לזהות צורך לאומי דחוף, להתגייס למשימה גם במצב של חוסר ודאות, לרתום את המוסדות כדי לייצר רשת ניהולית ובטיחותית, לעבוד יחד עם שותפים ותיקים וחדשים. אבל גם – לקום בבוקר יום אחר יום ולהתמיד גם כשזה קשה, לראות את הילד, את רצונותיו וצרכיו, לעבוד בצוות. המדריכות והמדריכים זהרו במסירותם ובנכונות שלהם לעשות מעשה משמעותי בתקופה מבלבלת עבור כולנו. מדהים היה לראות את הקשר מדרי -ך חניך שמצליח להיווצר, גם במסגרות הארעיות ביותר. ראינו איך זה נתן לאותם ילדים, להוריהם, ולנו הרבה תקווה. הרכזים והרכזות בנו והתאימו מערכי הדרכה, טיפחו קשרים עם עובדי בתי החולים, גייסו צוותי הדרכה, ייצרו קשר עם הורים, גם כשלא היה ברור אם המסגרת תמשיך עוד שבוע, עוד חודש או עוד חודשיים. חברים מהתנועה הובילו פעולה נחושה, ודחפו רבים, גם ממשרד הבריאות, משרד החינוך ופיקוד העורף... דחיפה מתוך אמונה שזה הדבר הנכון, ששם צריכים אותנו ויש לנו מה לתרום. בסך הכל פעלנו עם ילדי הצוותים הרפואיים במשך שמונה שבועות.

מבחן.