מה חדש במשקי הדרום - גיליון 66

לילדים וטיולים

אירועים , בית חם, כלבו, מוסך בקיץ ובחופשים מופעלות קייטנו

ת לעלות

מאורגנים לכל הישוב.

הישוב פתוח לקליטת משפחות ורווקים/ות.

קצת היסטוריה - רקע לגרעין חבקיאל

הכרות ראשונה בין מס בברית המועצות כאשר הרצון היה עז לעלות לישראל ולהשתלב בבנייתה. בכדי לקיים מסורת יהודית בברית המועצות נאלצ ה הקבוצה לחיות ולעבוד בצורה שיתופית (הרעיון הגיע מקיבוצים בארץ). כשהכל נראה ורוד , לאחר מפגשים חיובים בשגרירות ישראלית וחגיגות של יום עצמאות של אותה שנה, כולם חשבו שב שנת 1967 יצליחו לישראל. אך אכזבה לא איחרה להגיע, לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים, ו חגיגות ניצחון ע ם דגלים ישראלים ו לאחר ניתק יחסים בין ברית המועצות ישראל ל , הגיעו אנשי ק.ג.ב למקום , חברי הקבוצה נעצרו ו חלקם נשלחו לבתי כלא . בגידה חברי קבוצה החלה עוד בשנות ה -60 מאות אנשים, נשארו רק מספר בודד של משפחות ש הצליחו לעלות לי יואל אנדריאנוב (מנהל ה קבוצה בהרי קווקז) דוד שלי ניסה לארגן מחדש את הקבוצה שהתגבשה ברוסיה, לסוכנות היהודית ונענה שבגיל 40 אי אפשר להקים קיבוץ. אח שלי, אורי כרמיאל ז"ל בסוף שנות השמונים, קיבל את אותה תשובה, שלא מקימים קיבוצים חדשים, אבל אפשר לשקם קיבוץ ישן. התארגנו 50 משפחות, נפגשנו בנווה אילן לשמוע על חיי קיבוץ והוצעו לנו מספר קיבוצים וביניהם ייטב, בזמן האינתיפאד נזרקו פה אבנים והחלטנו שלא חוזר ים למקום זה, עברנו לקיבוץ אשלים אבל הגורל החזיר אותנו לאחר שנתיים בחזרה לייטב. כשהגיעו חברים ראשונים לייטב, הקיבוץ היה מפורק לגמרי, המבנים הרוסים, הצמחייה הייתה יבשה, צנרת המים היית מפוצצת ולא תמיד היה חשמל. בשנת 1993 נחתמו הסכמי אוסלו וקיווינו שלא יהיה צורך ביישוב הבקעה כי איננה שטח של מדינת ישראל, כתבנו לרבין מכתב בו שאלנו האם יש צורך להקים מחדש את ייט"ב. הגיעו לבתי חולים פסיכיאטרים לחינוך מחדש וכך מקבוצה של

פר

באשמת שראל.

חלק החברים פנה

ה ה