החאן - נתן החכם - טלנובלה ירושלמית

"נתן החכם": מחזה של נאורות שמואל פיינר

נתפס כביטוי נשגב וטהור של ידידות בין יהודי לנוצרי, וכביטוי טהור של אהבה אנושית בלי "נתן החכם" התחשבות בדת. היתה זו הנאורות בעידן התמימות שלה, הרבה לפני שהמגמות הביקורתיות של הפוסט מודרניות והפוסט-קולוניאליזם, תחת טראומת מלחמת העולם השנייה והזוועות שנעשו באירופה, ביטאו ייאוש עמוק מההומניזם וביקשו לחשוף בנאורות דווקא את שורשי הדיכוי. ]...[ הפיחה תקוות גדולות בלבו של [משה] מנדלסון, שהנה מימושה של הנאורות נראה "נתן החכם" הופעתו של לעין והכללת היהודים בערכי החירות והשוויון היא אפשרית. שאלת הסובלנות הדתית בערה בעצמותיו של "נתן החכם" של מנדלסון, וכאשר נתקל בקנאות דתית הוא כינה אותה "ברבריות" ויצא מכליו מזעם. היה קרש הצלה עבור מי שהאמין אז כמנדלסון שהגיעה העת לבטל את מחסומי האיבה בין הדתות 1779 השונות ולהשתחרר מהדימוי הדמוני של היהודי. שנתיים מאוחר יותר התרגש מנדלסון כמו רבים אחרים, כאשר מחצר הקיסר יוזף השני בווינה החלו לצאת "צווי סובלנות" שהבטיחו ליהודים בטריטוריות שתחת שלטונו הסרת הגבלות משפילות ופתיחת אפשרויות חדשות להשתלבות במדינה, תמורת נכונות לחינוך מודרני, מעבר לפרנסות מועילות למדינה ונאמנות. ]...[ לסינג ומנדלסון הוצבו בחזית פנתאון משכילים שאותו בנה הדמיון של הנאורות היהודית המהפכנית, שפילסה אז את צעדיה הראשונים מתוך מאבק תרבות באליטה הרבנית, והציגה אתוס יהודי מתחרה וחזון כמאורע היסטורי מכריע, שהושמעה "נתן החכם" עתיד אלטרנטיבי לזה של המשיחיות הדתית. הכרזה על על ידי מנדלסון עצמו ובני זמנו ועל ידי המשכילים מעריצי מנדלסון בשנים שלאחר מותו, הפכה בזיכרון הקולקטיבי היהודי למיתוס המכונן של העת החדשה בתולדות היהודים. ההיסטוריונים היהודים החשובים , והבולט מכולם היינריך גרץ, הפכו את הזיכרון הזה להיסטוריה הקנונית של העם היהודי 19- של המאה ה למשך דורות. ]...[

גם כאשר הניסיון ההיסטורי הוכיח באופן האכזרי ביותר עד כמה נכשל מפגש הידידות שהמחזה מפגין, לא פגה משמעותו של מחזה שנולד כססמת מחאה וכתקווה פוליטית בעידן של אבסולוטיזם נוקשה והדרה של "אחרים" מכל סוג, ובהם יהודים. נולד כזעקה, והיו לו מאזינים רבים בקרב דורות "נתן החכם" של יהודים ולא יהודים שמצאו בו תשתית לזהותם ולהשקפת חדר "נתן החכם" עולמם. פשטני, הרמוניסטי, נאיבי ככל שיהיה, לתרבות כי היו רבים שמצאו בו מענה לחלומם. זהו חלום אנושי מאוד, אך גם חלום ביקורתי מאוד כלפי הדתות הממוסדות. בעידן שבו לדת השפעה תרבותית ופוליטית ההולכת ומתעצמת חיים חדשים "נתן החכם" במקומות שונים בעולם, יש אולי ל למרות מרחק הזמן והתמימות שאבדה. "נתן החכם" של לסינג: מבט מירושלים של מטה, שמואל פיינר, אבני דרך: מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל, שי בתוך: עורכים: עמנואל אטקס, דוד אסף, יוסף קפלן, לצבי (קותי) יקותיאל, .2015 מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, תשע"ו כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©

רחל מקבלת את אביה נתן החכם, ציור מאת 1867-1877 מאוריצי גוטליב,

12 נתן החכם