נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

'בעצם לא הייתי' על הקשר בין התעללות והזנחה בילדות ובין התמכרויות תהליך הגמילה וההשלכות על חיי המטופלים 1 רטורנו' ‘ ריאיון עם הרב אקשטיין, מנהל מוסד 2 לטיפול בהתמכרויות, ועם בוגרי המוסד 3 עופרה בן מאיר

הקשר בין פגיעות בילדות ובין התמכרויות מוכר וידוע בספרות המקצועית העולמית Carnes, זה שנים רבות. החוקר קיירנס ( ) מצא במחקרו שאנשים שעברו 1991 4 התעללות נפשית, פיזית ומינית בילדות חשופים מאוד להתמכרויות מסוגים שונים. במדגם שלו, שכלל אנשים 63%– מהגברים ו 39% , המכורים למין מהנשים עברו התעללות מינית בילדותם. מכורים בוגרים רבים טענו שהעיסוק הכפייתי במין התחיל סמוך לתחילתה של ההתעללות בהם. הוא שימש להם להרגעה ונחמה. ידוע כי תהליך הגמילה - מכל התמכרות שהיא - קשה ומורכב. ב'רטורנו' מדווחים על שיעורי הצלחה . יצאנו ללמוד 60%– גבוהים למדי - כ על הקשר בין פגיעה מינית בילדות להתמכרויות מפי מנהל המקום, הרב איתן אקשטיין, וצוות המקום, וכן מפי בוגרות ‘רטורנו'. ביקשנו לשמוע על פשר ההצלחה של המקום בעבודה עם ילדים ובגירים במעגל ההתמכרות. הרב אקשטיין מסביר את הקשר בין : יחסי מין בלתי 5 הפגיעה להתמכרות

מבוקרים של נפגעת הם שחזור הטראומה, שחזור שעונה על הרצון להחזיר את השליטה לידי הנפגעת לאחר פגיעה מינית, והתנהגות זו מספקת למעשה את מה שהסם מספק למתמכרים. ככל שהמעשה מסכן אותה יותר ואסור יותר, הוא משרת יותר את הצורך שלה להיפגע. בין חוויה זו ובין יחסי מין ותשוקה אין כהוא זה. בימים אלה מתנהל בתקשורת וברשתות החברתיות שיח סוער על פוגעים ועל יחסה של מערכת החוק והמשפט אל הנפגעות, ואי אפשר בלי לגעת גם בשיח הזה. לרב אקשטיין יש מה לומר גם בנושא לעתים יש התנגשות אינטרסים זה: בין העולם המשפטי לעולם הטיפולי. האינטרס הטיפולי הוא שהמטופל יקבל עליו אחריות ויודה במעשים, ואילו האינטרס המשפטי הוא שהפוגע יכחיש כל קשר לפגיעה. הדבר מחבל בכל הליך טיפולי פוטנציאלי. הבעיה היא שגם במקרים שהבחורה לכאורה הסכימה, מדובר בהסכמה

חיצונית, שאחרי תהליך טיפולי כבר לא תהיה קיימת... מה שמבלבל את המשטרה הוא שלפעמים הבחורה הנפגעת יוצרת אינטראציה שעלולה להתפרש כמזמינה פגיעה. היא רוצה תשומת לב וחום - גם אם זה במחיר של ניצול. לעתים היא סובלת מתלות יתר ומבקשת מענה לכך בפגיעה. ‘רטורנו' מפעיל מרכז אמבולטורי שמטפל בנשים עם תלות יתר, שההתמכרות שלהן היא הצורך לרַצות אחרים. רות (שם בדוי), היום אישה נשואה ■ ואם לילדים, מספרת על הפגיעה שחוותה בילדותה ועל הקשר בין פגיעה זו להתמכרותה לצורך לרַצות אחרים: נפגעתי מינית על–ידי 10–15 מגיל כמה קרובים. במשך השנים

סבלתי מפחדים קשים. למעשה, מי שפגעו בי נפגעו בעצמם וריחמתי עליהם, מכיוון שהבנתי שהפגיעה בי לא נבעה מרוע, אלא ממצוקה קשה.

על 'רטורנו' ראו במסגרת בכתבה זו. 1 כל הבגירות המרואיינות בכתבה הן מטופלות לשעבר ואינן מטופלות היום במוסד. השמות בכתבה הם שמות בדויים. 2 עו"ד עופרה בן מאיר היא מנהלת קמפוס חרוב לילדים. 3

Carnes, P.J. (1991). Don't call it love: Recovery from sexual addiction. N.Y: Bantam Books 4 עוד על הקשר בין פגיעה להתמכרות ראו בריאיון עם ד"ר קטיה לוין במסגרת בהמשך הכתבה. 5

צילום: באדיבות 'רטורנו'

16