נקודת מפגש גיליון 10 ינואר 2016

שעומדת בבסיס החוזר המעודכן, התמודדות עם אלימות מחייבת התערבות מערכתית כוללת המקדמת אקלים מיטבי ברמה הבית ספרית. תפיסה זו מקורה בהבנה שלהתנהגות תוקפנית, אלימה ובריונית מניעים שונים, בהם כאלה הקשורים לפרט - כגון גורמים ביולוגיים ואישיותיים, וגורמים הקשורים למערכות שבהן הוא חי - המשפחה, המוסד החינוכי, הקהילה והחברה. המבנה הארגוני, האקלים החינוכי וטיב היחסים הבין–אישיים במוסד החינוכי - גם לאלה יש השפעה רבה על רמת האלימות של הפרט. בעשורים האחרונים מתבססת ההכרה בכך שאקלים חינוכי קשור למוגנות, ליחסים בין–אישיים, ללמידה ולהוראה מיטביות וכן לגורמים חיוביים רבים אחרים במוסד החינוכי . כך בכל שכבות )Cohen & Geier, 2010( ,)MacNeil, Prater הגיל ובכל שלבי החינוך . )Busch, 2009 & בד בבד עם ההכרה בחשיבות מדדי אקלים חיוביים, שהם לעצמם בעלי ערך, מתבססת ההבנה שאקלים חיובי תורם לצמצום מדדים רבים של התנהגויות סיכון, כגון אלימות והתנהגות אגרסיבית 4 בבית הספר. בהסתמך על "המודל האקולוגי" של תת–מערכות המקיפות את האדם , פותחה הגישה )Bronfenbrenner, 1979( של מניעת אלימות ובריונות ברוח Benbenishty &( האקולוגיה החברתית , שעל–פיה המוסד החינוכי )Astor, 2005 עומד במרכז ההתערבות. החוקרים מסכימים כי למשתנים כגון מצב חברתי– כלכלי, שכונה, קהילה, משפחה, חשיפה של הילד לאלימות במשפחה וכדומה יש השפעה רבה גם על תופעות האלימות והבריונות במוסד החינוכי, אולם מחקרים

רבים מוכיחים כי תכניות התערבות בית ספריות יכולות להשפיע על המצב ולשפרו. עבודה לטווח ארוך לקידום אקלים בטוח - בהקניית תחושת ביטחון בסיסית, תחושת שייכות ותחושה שיש למי לפנות במצבי מצוקה - יוצרת שכבת הגנה ומאפשרת לפרט להתמודד טוב יותר עם אירועי אלימות. יתרה מזו, התערבות ברמה הבית ספרית יכולה להיות בעלת השפעה לא רק במעגלים המצומצמים של הפרט אלא גם במעגלים קהילתיים רחבים. גישה זו מדגישה את עוצמת השפעתם של מוסדות החינוך בהתמודדות עם אלימות ובריונות ונותנת תקווה שאפשר לקדם תהליכים של רווחה נפשית ולצמצם אלימות בבית הספר ואף בקהילה. התמודדות עם תופעת האלימות היא משימה משותפת של כל באי המוסד החינוכי ושל הקהילה שבה הוא ממוקם, ולכן התכנית המערכתית שתוצג להלן מעודדת את השותפים לקיים שיח משמעותי ולגבש חזון חינוכי הנוגע לאקלים בית הספר, לרווחה נפשית של הצוות והתלמידים, ולמניעת התנהגויות סיכון. התכנית המערכתית התכנית המערכתית מוצגת בפרק א' בחוזר. היא גובשה על בסיס המודל האקולוגי, מתוך למידה של ידע אקדמי ומחקרים בין–לאומיים וניסיון מצטבר של הפעלת תכניות בעולם ובאלפי בתי ספר בארץ (בבתי ספר ממלכתיים, ממ"ד ובבתי ספר בחברה הערבית). התכנית פותחה ומופעלת על–ידי השירות הפסיכולוגי הייעוצי בשיתוף עם אגפי המשרד, אנשי אקדמיה, משרדי ממשלה אחרים ועם

התכנית הלאומית: . "עיר ללא אלימות" היא מבוססת על שבעת

הסטנדרטים של אקלים חינוכי מיטבי ומציעה דוגמאות לפעילויות ולבדיקת היישום. מטרת התכנית היא לקדם תחושת שייכות, אקלים מיטבי וקשר של ממש בין מורים לתלמידים, ולפתח בקרב התלמידים "כישורי חיים" לצמיחה, להתפתחות ולהתמודדות במצבי שגרה וסיכון. לפיכך הוחלט לגבש קווים מנחים המבוססים על הידע המצטבר ועל מאפייניהן של תכניות שנמצאו יעילות בארץ ובעולם, ולאפשר לכל יישוב ומוסד חינוכי לבנות את התכנית המתאימה לו, על בסיס קווים מנחים אלה. מלווה בהדרכתם של מומחים 5 התכנית של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י), והיא מופעלת בחמש השנים האחרונות מוסדות חינוך בכל שנה. 1,000– בכ במסגרתה עוסקים מוסדות החינוך בנושאים כגון הצבת גבולות ובניית תקנון, הגברת הסמכות ונוכחות המורה, פיתוח יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, הגברת תחושת השייכות לבית הספר ולגן, פיתוח מיומנויות לשיח רלוונטי של מורים עם תלמידים בנושאים הקשורים להתפתחות התלמידים, ובכלל זה תרבות הפנאי והתמודדות עם מצבי סיכון, וכן קידום השותפות עם ההורים. ניטור והערכה תכנית להתערבות מערכתית ארוכת טווח מבוססת על תכנון וקביעת מדיניות, אבחון בית הספר וניתוח נתונים, בניית תכנית ההתערבות וביצועה וקיום תהליכי הערכה ומשוב. להלן תרשים הפעולה:

Lee, Cornell,( , השעיית תלמידים מבית הספר )Cornell, Gregory, Huang, & Fan, 2013( , היעדרות ונשירת תלמידים )Gregory, et al., 2010( ראו למשל 4 ושימוש בסמים ובעיות )Attar-Schwartz, 2009( ), הטרדה מינית Kosciw & Elizabeth , 2006; Blaya , 2006( , בריונות והצקות )Gregory & Fan, 2011 .) LaRusso et al ., 2008( פסיכיאטריות ראוי לציין כי בסקירת ספרות רחבה על אקלים חינוכי, ישראל נמצאת ברשימת המדינות המתמקדות בפיתוח אקלים מיטבי כמרכיב חיוני של צמיחה 5 . )Thapa, Cohen, Guffey, & Higgins-D'Alessandro, 2013( בית ספרית ומניעת אלימות והתנהגויות סיכון

23