נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

שהם חווים. בעבר המסר שהועבר אל ההורים הדגיש את חשיבות המעקב אחר פעילות הילדים במדיה המקוונת. כיום גוברת ההבנה שהדרך היעילה ביותר להתמודדות הורים עם התופעה היא בילוי עם הילדים בזמן שהם גולשים ברשת. כך אפשר לשוחח אִתם ולשמוע מהם באילו אתרים הם אוהבים לבקר, מה הם אוהבים לעשות באינטרנט, באילו בעיות הם נתקלים וכדומה. המטרה היא לשמור על ערוץ תקשורת פתוח שיאפשר לילד לפנות אל הוריו במקרים שהוא חש מצוקה. במחקר ישראלי כיוון זה קיבל סימוכין שערכו לאחרונה פרופ' גוסטבו מש 3 חדש וד"ר חגית ששון מאוניברסיטת חיפה. במחקר נמצא כי מעקב הורים אחר פעילות ילדיהם דווקא מגביר את הסיכון , לעומת 25%– לפגיעת רשת בילדים ב ילדים שהוריהם העדיפו לדבר אִתם ולסמוך עליהם, ופחות עקבו אחריהם או בדקו מה הם עושים על בסיס קבוע ). לטענת החוקרת ד"ר ששון: 2016 , (גל בני נוער לא נוטים לשתף את הוריהם על דברים שקורים להם, כחלק מתפיסת העצמאות שלהם. כאשר בא מישהו ופולש לטריטוריה שלהם, ככל הנראה הם מתרחקים עוד יותר, ונמצאים בסיכון גבוה יותר לבריונות. מתבגרים 495 החוקרים העבירו שאלונים בקרב 3 הודו כי חוו 10% בכיתות ו' עד י"א, מתוכם בריונות רשת בשנה האחרונה, שכללה הערות בנות 70% פוגעניות, העלבות וחרם, מתוכם בנים. 30%– ו התבקשו להשיב עד כמה ההורים הילדים בודקים את פרופיל הפייסבוק שלהם, את רשימת הקשרים החברתיים, וההודעות המיידיות. הילדים נשאלו עוד עד כמה הוריהם מדריכים אותם לגבי הגלישה באינטרנט, מסבירים להם מהם אתרים "טובים" או "רעים", מסייעים להם אם נתקלו בבעיות ומסבירים להם כיצד לנהוג כאשר יש אירוע שלילי באינטרנט. בדקו גם נתונים על גלישת הילדים, החוקרים שנשאלו היכן גלשו, כמה זמן הם מבלים ביום רגיל מול מחשב, האם הם חושפים מידע אישי, שולחים הודעות מעליבות ופוגעניות, ואם הם נפגשים פנים אל פנים עם אנשים שהכירו באינטרנט. כל אלה, ידועים כהתנהגויות מסוכנות החושפות אותם גם למקרי בריונות.

Dreamstime צילום:

תקשורת פתוחה יעילה יותר ממעקב הורים.

המסר לילדים ולבני נוער: אל תשתפו- אל תשתתפו

זאת בד בבד עם פעילות שוטפת של גופים להסרת תכנים פוגעניים ברשת, לקידום חקיקה בתחום זה ולמיצוי הדין עם עברייני רשת. פעילות במגזר הציבורי ובמגזר השלישי נגד התופעה עלה קמפיין חדש של איגוד 2015 בינואר הישראלי למאבק באלימות האינטרנט ברשת, הקורא שלא לשתף פעולה עם התקבלו 2014 בריונות באינטרנט. בשנת במרכז לאינטרנט בטוח שמפעיל פניות. כמחציתן עוסקות 2,395 האיגוד בפגיעות בילדים ובבני נוער ומחציתן עוסקות בפגיעות בגולשים מבוגרים. הפניות השכיחות ביותר הנוגעות לאלימות ברשת קשורות להפצת תמונות פוגעניות, התחזות והשתלטות על דפי פייסבוק והפצת פוסטים פוגעניים באפליקציית סיקרט ובפייסבוק. שעלה לרשת 4 הקמפיין כולל סרטון בהשתתפות שורה ארוכה של ידוענים. בסרטון הם מקריאים תגובות מרושעות שנכתבו נגדם ברשת, תגובות שהם ראו

עסק 2015– סקר שערך מכון שריד ב בתוכן פוגעני באינטרנט (בהזמנת איגוד האינטרנט הישראלי) בקרב בני נוער במגזר היהודי. 14–24 ובוגרים צעירים בני הנשאלים התבקשו לבחור משפטים שיכולים לעזור להם להימנע מלכתוב או לשתף תוכן פוגעני. מהנתונים עולה מהנשאלים חושבים ש"צריך 45% כי 39% ," לחשוב עשר שניות לפני שליחה תולים זאת במחשבה ש"היום זה הוא... חושבים שהפתרון 12% מחר זה אני". רק טמון במערכת טכנולוגית לסינון מילים 4%– המתריעה על מילים פוגעות, ו רוצים לכתוב ככל העולה על רוחם ללא מחשבה מוקדמת (מכון שריד ואיגוד .)2015 , האינטרנט אפשר להתרשם כי גם בישראל מחלחלת ההבנה שהדרך היעילה ביותר להתמודדות עם התופעה היא חינוך הציבור, ובעיקר חינוך ילדים ובני נוער, בעידוד לקבלת אחריות לתוכן הנכתב ברשתות החברתיות, בדיווח על תופעות של שיימינג ובהוקעתם של הפוגעים.

סרטון "אל תשתפו ואל תשתתפו" 4

29