נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

ועל הצורך להבין את מידת מעורבותם בסיכונים אלו ובהפיכתם לקורבנות פוטנציאליים. חשוב לציין כי מחקר זה נערך בתקופה שבני נוער התחילו להיכנס לרשתות חברתיות מקוונות, ואלה הפכו עם הזמן למרחב שפשעים מתקיימים באמצעותו ובו, כמעט ללא יכולת התערבות או מתן הגנה לאותם קורבנות.

בריונות רשת, ולתת את המענה הנחוץ לילדיהם הפונים אליהם לעזרה.

דיווחו על פוטנציאל היפגעות גבוה יותר מבנות, ממצא שאפשר להבינו משום שהם גולשים יותר מבנות באתרים המאפשרים תקשורת עם אחרים ובאתרים בעלי תוכן פורנוגרפי. מהנבדקים דיווחו על היפגעותם 17.5% בזמן הגלישה, ונמצא כי עלייה בתדירות הגלישה באתרים המאפשרים תקשורת עם אחרים גורמת לעלייה בסיכון להיפגעות.

מקורות Borzekowski, D. L. G. (2006). Adolescents’ use of the internet: A controversial, coming-of-age resource. Adolescent Medicine Clinics , 17, 205-216. Campbell, M. A.

הנבדקים התבקשו לבחור בגורמים האחראים להגנה על בני הנוער מפני סכנות האינטרנט, ולציין גורמים שיפנו אליהם כדי לדווח על סכנות האינטרנט. התלמידים ציינו ארבע אפשרויות עיקריות לדיווח על סכנות האינטרנט: אי פנייה לגורם כלשהו הייתה התשובה השכיחה ביותר 24.5% ;)32.0%( בקרבם מהנבדקים ציינו פנייה - פנייה 10.9% ; להורה ציינו שיפנו 8.5% ; לחבר ציינו 8.5%– למשטרה ו שאינם יודעים למי יפנו. )60.6%( רבים מהנבדקים

(2005). Cyber bullying: An old problem in a new guise? Australian Journal of Guidance and Counseling , 15(1) .68-76 Finkelhor, D., Mitchell, K. J., &Wolak, J. (2000). Online victimization: A report in the nation`s youth . Alexandrea, VA: National center for missing & exploited children. Hanewald, R. (2008). Confrorting the

Dreamstime צילום: מהנבדקים קיבלו בקשה למסור פרטים אישיים כדי ליצור 36% קשר שלא דרך האינטרנט.

pedagogical challenge of cyber safety. Australian Journal of Teachers Education , 33(3), 1-16. Mitchell, K. J., Finkelhor, D., & Wolak, J. (2007). Youth Internet users at risk for the most serious online sexual Solicitations. American Journal of Preventive Medicine , 32(6), 532-537.

ציינו שבעיניהם ההורים הם האחראים למניעת היפגעות בני הנוער ברשת; התייחסו לאחריות של בני הנוער 57.1% ציינו את מנהלי האתרים 32.3% ; עצמם ראו במורים אחראים למניעת 14.1%– ו הפגיעה בבני הנוער באינטרנט. לתוצאות המחקר הנוכחי יש חשיבות בבחינתה של תופעת בריונות הרשת בקרב בני נוער ערבים במדינת ישראל, בייחוד בשל מחסור במחקרים שמנסים להבין את התופעה ולבדוק אפשרויות למיגורה. כפי שהמחקר מראה, אפשר להצביע על מעורבות בני הנוער בבריונות רשת, על חשיפה והסתכנות גבוהה יחסית בקרבם,

מספר הגופים שנותן היום מענה לבעיה זו זניח, בעיקר בחברה הערבית, ועל כן חשוב להפנות את תשומת הלב אל הנושא הזה בעולם שהפך להיות מקוון יותר ויותר חשוב לציין כי רוב הנבדקים אמרו שלא יפנו לאיש כדי לדווח על הפגיעה שלהם בעולם הווירטואלי, ואילו כרבע מהם אמרו שיפנו להורים. ממצא זה מחזק את הצורך לבדוק לעומק את ממדי התופעה - כדי להגיע אל אותם קורבנות שאינם חושבים לדווח ולכן נשארים בתוך מעגל קסמים של קורבנות ופגיעות. כמו כן חשוב לתת להורים כלים שיאפשרו להם להתמודד עם

42

42