נקודת מפגש גיליון 11 יוני 2016

דבר העורכות

הסוציאליים, שטובת הילד בראש מעייניהם, מעוררות את התנגדות ההורים. שרית צרפתי, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, מתארת זאת בכאב רב. גיליון זה מיוחד לתופעה החמורה אך גם מנסה להביא לידיעת הקוראים צעדים מעשיים במישור החוקי - בכתבותיהם של ד"ר חיים ויסמונסקי ושל עו"ד אמיר טיטונוביץ, ובמישור היישומי - בכתבותיהם של ליבי וידרה מעמותת סהר ד"ר שירלי בן שלמה ושל פרופ' אשר בן–אריה. כתבתה של תמר שורץ–זיו עוסקת בהצעות חוק של ח"כ רויטל סויד, שמטרתן למלא את החסך החוקי שיש כיום בהגנה על נפגעי שיימינג באשר הם. אם יתקבלו הצעות חוק אלה, הן יהוו נדבך חשוב וחיוני גם בהגנה על אנשי מקצוע. בכתבתה של עו"ד כרמית פולק–כהן נפרסת לפנינו עשייה רבה ומגוון כלים להגנת העובדים. חשוב שכלים אלה יפורסמו ויילמדו במסגרות ובשירותים שיש בהם אנשי מקצוע החשופים לשיימינג ולבוליינג. מהכתבה עולה בבירור שאכן יש עשייה, אך היא שונה ממשרד למשרד. מורגש חסרונה של משנה סדורה ושל תיאום בין המשרדים, ולכן ההגנה שעובד מקבל במשרד אחד אינה זהה להגנה במשרד אחר. רצוי ואף ראוי שלשם התמודדות עם תופעה משחיתה ומסרסת זו תיבנה תכנית שתיתן מענה כלל מערכתי לעובדים החשופים לפגיעה במשרדים השונים. עם זאת, למרות הכלים שיש בידינו להתמודדות עם התופעה שתוארה לעיל, שבה ועולה אוזלת היד של המערכת בליווי העובדים הנפגעים ובתמיכה בהם. חסרות הנחיות מדויקות הנוגעות לכלים

רבות כבר נאמר ונכתב על תופעת ה"שיימינג" (ביוש) וה"בוליִינג" (בריונות). כתבות בנושא הופיעו מדי פעם גם בעיתוננו. עם זאת, לנוכח מתקפת השיימינג בעת האחרונה נגד אנשי מקצוע, במרחב הציבורי בכלל ובתקשורת המקוונת בפרט, יוחד הגיליון לנושא זה. לתופעה זו יש השלכות כבדות משקל על אנשי מקצוע הבאים במגע עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. אנשי מקצוע נקלעים למצבים שאין באפשרותם להתגונן נוכח מידע שקרי שמופץ עליהם או האשמות שווא שמוטחות בהם - בשל חובת החיסיון שחלה עליהם. לכן הם וסביבתם הקרובה סובלים, והדברים משפיעים גם במעגלים המקצועיים הרחבים יותר. הגיעו הדברים לידי כך שעובדים אף שוקלים לעזוב את מקצועם. נוסף על כך יש דאגה ממשית מפני מצב שבו יימנע דיווח - המחויב על–פי חוק- על ילדים נפגעי התעללות והזנחה, מחשש של המדווח מפני "שיימינג". עולה גם חשש שבטיפול בילדים אלה יתערבו שיקולים זרים, שאינם בהכרח שיקולים מקצועיים של הגורם האמון על הטיפול. בהקשר זה, בחוסר רצון של עובדים להתגייס למען ילדים נפגעים וגם ברתיעה מפני שיימינג שירפה את ידיהם יש פגיעה ישירה בילדים נפגעי התעללות. במציאות חיים פוגענית והרסנית שהיא מנת חלקם של הילדים, עובדים אלה הם משענתם ותקוותם היחידה. לעתים קרובות עומדים אנשי המקצוע חסרי אונים מול ההשמצות והשיימינג שעושים להם הורים מתוסכלים וכואבים שאינם מסכימים עם המלצותיהם. פעמים רבות המלצותיהם של העובדים

יפה ציונית

נעמי גוטמן

משפטיים ואחרים שעומדים להגנתו של העובד במקרה של הסתה פרועה ברשת הנובעת מעצם עבודתו. חסרה תמיכה וחסר ליווי צמוד של המנהל הישיר ושל הפיקוח הישיר בכל אחת מן המסגרות. רק מענים מסוג זה יבהירו לעובדים המותקפים שהם לא לבד, שלמערכת יש כלים להתמודד עם הבעיה ושמערכת שלמה ניצבת לימינם. מענים כאלה יאפשרו לאיש המקצוע להמשיך ולפעול למענם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה, ואולי אף יצמצמו את ממדי התופעה בכך שידם של התוקפים לא תהיה קלה על המקלדת. לצד ההתייחסות הבולטת לאנשי המקצוע, שתי כתבות בגיליון זה מיוחדות למיפוי פרויקטים בנושא שיימינג בישראל ולהתמודדותם של קטינים עם תופעת השיימינג והבוליינג בארצות הברית ובאנגליה. כתבתה של רנא עבאס עוסקת במחקר שערכה בקרב בני נוער ערבים - על היקף התופעה ודרכי ההתמודדות שלהם עמה. אנו תקווה שהמידע בגיליון זה יתרום, ולו במעט, להתמודדות עם תופעת השיימינג והבוליינג. קריאה מועילה!