ניר הרלב פרדקין

לה בנושא הזה. אבל הערכתי כבר אז את הבגרות של ניר ׳ מה שקרה כאסון, ובטח שלא ראו עין בעין עם שרה . עם השנים ניר חצה את הקווים והשאיר את הליכודניקיות שלו מאחור. ״ נושאים של גדולים ״ והעיסוק שלו ב אבל הוא אף פעם לא איבד את הלהט הפוליטי, הרצינות שבה התייחס למדינה, לחברה, לכלכלה ולעובדים. לה ועם השנים, גיל ׳ ניר ראה בצורה מאוד בוגרת גם מה שקרה בתוך המשפחה. הוא היה מאוד קרוב לשרה ההתבגרות שלו ואחר כך המחלה הקשה שלה, גם התרחק מברוך. הראיה המפוקחת שלו ריכזה בו הרבה כאב. הוא תמיד הישיר מבט. ילד/בחור יפה עם מבט קודר שלא עושה הנחות לאבא שלו, לאח שלו או לכל אחד אחר. לא פשוט. כבן דוד, ראיתי את זה ממרחק מה, אבל כמבוגר ברור לי כמה ניר היה חכם, מוסרי וגם חזק - לגבי המצב, שהפך להיות עצוב וקשה. אבל לא רק נושאים כבדים ועגומים העסיקו את ניר ואותנו. היה לנו עולם שלם של משחקים סביב הזוהר . החל מחדר פחי הזבל למטה (אני לא זוכר מה בדיוק עשינו שם אבל כן את המסתורין ומוקד המשיכה 12 של המקום), עבור בגבעה הגדולה ששכנה באותם ימים מאחורי הבניינים ברחוב הזוהר - עולם שלם של גרוטאות, פחונים של משפחות שסירבו להתפנות מפני איזה פרוייקט בניה גדול, צמחיה, חול וכורכר. תל אביב של פעם. וכלה במרכז דקל, עם הקולנוע שהיינו הולכים אליו לבד כבר כילדים, חנות המשחקים ודברי , והרחבה שעליה היינו מתרוצצים. כשהרגשנו ממש הרפתקנים היינו חוצים את ״ רול ״ הכתיבה האלמותית ), שגם הוא היה גן You כביש ההלכה, שעוד היה צר ושקט אז, לשטח הלא בנוי מעבר אליו (כיום פרויקט שעשועים של גרוטאות ופחונים. נדמה לי שאולי גם היה שם פלאפל, אבל אולי אני מבלבל. היינו שבט קטן של ילדים, ארבעה בני דודים, בהנהגתו השקולה של ניר והמפוזרת הרבה יותר של ארז, ועוד חברים מילדי האורחים והשכנים. זה קלישאתי לזכור את הילדות התל אביבית שלנו כשטופת שמש, ארטיקים בים, חוף מציצים כמובן, מכנסיים קצרים וסנדלים. אבל כך היינו לא מעט שנים. הרבה חופש ותמימות, בפארק הירקון (מהצד הקרוב של האיילון), רחוב יהודה מכבי, עם הגן, המספרה, הסופר ובתי הקפה, ובית הספר של ארז וניר - בבלי ירושלמי על הרב הרצוג. מאז החדר הזה ברחוב הזוהר כל אחד התרחק. נסיבות חיים שונות, וגם מזל ומקריות, הובילו כל אחד מאיתנו לכיוונים נפרדים. אבל הבסיס המשותף נשמר כמובן. הרגשתי את זה כשנפגשתי עם ניר בדירה ברמת גן כמה חודשים אחרי שחלה. רחוקים גאוגרפית ומנטלית, עם כמה שנים מאז המפגש הקודם, התחברנו מיד לנרטיב יק לדורותיה. גם בזמן הקצר ׳ המשותף, עם קצת רכילות והרבה אבחנות חכמות של ניר על משפחת ורשבצ .) ״ סומך ״ הזה הספקתי ללמוד מניר הרבה, על אמפתיה, סליחה והעצמה של האחר (

החוויות המשותפות בשנים האלה, המקומות האלה, השעות הרבות עם ארז וניר, הם חלק יסודי ממי שאני היום. ניר, אח ובן דוד מוצלח ואהוב שלנו, מתגעגע אלייך.

- 21