ניר הרלב פרדקין

16/9 ההודעה הראשונה שלי על פטירת ניר בפייסבוק

בכאב עצום ובשברון לב אני משתף בפטירתו הבוקר של המלך שלי, אישי, בעלי, אוויר אפי.

כמה דברים שרשמתי לעצמי בשעותיו האחרונות ליד מיטתו:

אהובי שלי מלך שלי. אני יושב לידך בחדר הקר, רק אנחנו והמכונות המצפצפות. המדדים יורדים לאט, לחץ הדם, הסטורציה, הדופק, לאט לאט. אתה כל כך יפה בין הצינורות, שזוף עם שיער כסוף. ישן. מידי פעם נכנסת האחות מורידה את רף הצפצוף כדי שיהיה יותר שקט. אתה לא תברח מהר, רק טיפש יברח מהר מחיים כאלו שהרי הגענו למקום שהיה לנו כמעט הכל . הרגשנו בפסגה וחגגנו את האהבה. ועוד איך חגגנו. מגדלור שלי, ענקי שלי, משענת שלי, מצפן ערכי שלי. על הכל דיברנו, לא היה טאבו ואתה אוהב לדבר. אהבת לדבר... גם על סידורי הלוויה, מה יקרה בזקנה, , הגיל בו נפטרה אמך, 42 גישה בריאה לסוף, למוות כחלק מהחיים. וזה עוד כשהיית בריא. שעברת את גיל שמחת שעברת את הגיל המקולל. לא ידעת שהמוות אורב לך מעבר לפינה. אולי בעצם ידעת איפשהו בפנים שיש סיכוי שזה יהיה גלגול קצר. כה קצר. יותר מידי קצר. קצר וסימביוזי, שתי נשמות כרוכות אחת בשניה. נשמות תאומות שמצאו עצמן מעורבבות מועצמות. אני זכיתי לאהוב. אהבה גדולה מהחיים. ענקית. מודל ודוגמא לחיקוי ולהערצה. על דבר אחד לא דיברנו מעולם. ולזה אין לי שאהוב חייו המשענת האדירה, גיבור חייו נעלם 6 הוראות הפעלה. איך לעזאזל אני אמור לבשר לילד בן לבלי שוב. וסופיה הקטנה שהיית כל עולמה עם עיניים כחולות פעורות מחפשת אותך מאמינה עדיין שבדפיקה הבאה בדלת היא תראה אותך. היא תשכח. הזכרונות שלה יתערבבו בזכרונות שלנו ובתמונות האושר מחיינו ויאומצו על ידה עד שלא תדע מה שלה ומה שלנו מה מציאות ומה דמיון. ילדים יתומים זה טרגי וזה כל כך סופי. איזה אבא היית לארבעת הילדים. אין אבא כזה בעולם. ומה איתי? הריח שלך מתחיל להתפוגג. כל כביסה, שטיפה, מרחיקה אותו והופכת את הקן שלנו לקן קר, חסר. רוצה את הריח שלך חזרה רוצה כל כך. כותב ובוכה, משלים. זו פרידה קשה. שנה שאני צמוד אלייך נלחם כלביאה המגינה על הגור שלה ועל ראש השבט יחדיו. כיתום בעצמך הרגשתי כממלא מקום לכמה נפקדים מחייך, אמא שהלכה לעולמה בטרם עת, אביך. הבטחתי לך שאציל אותך ונכשלתי. כשלון ארור. ואתה, אתה הפצרת בי, אתה ליאור, מציל חיי, שניצחתי את הסרטן בזכותך, אתה תשמור עליי. נירי, הימרת עליי, כל הביצים שמת בסל אחד. לא יבשה ולא ים לא אדם גדול או אחד העם היוו מחסום. הכל כשר במלחמה על חייך, מלחמה של ניצחונות קטנים רבים והפסד ענק אחד. נכשלתי. אני נפרד זמנית. רק לגלגול הזה. מבטיח. אם תסלח לי אהיה לרשותך בגלגול הבא. אטאיסט שלי עוד ניפגש. יודע שאתה לא מאמין בכך אבל אני כן. בפעם הבאה אני כן אנצח. לפחות אתאמץ יותר. תודה אהובי על הזכות לחיות לצדך. שלום ולהתראות אהובי שלום גיבור, נירי שלי, עולמי. מועד ההלוויה יפורסם בהמשך.

- 226