ניר הרלב פרדקין

‬ ההיכרות שלי עם ניר החלה לפני כעשר שנים לערך... ‫

ניר זומן לריאיון עבודה, נכנס אלי למשרד והדבר השני שאמר לי (אחרי ברכת שלום מנומסת) היה: "אתה יודע ‫ ‬ שישבתי למטה באוטו בחניה שעתיים וחצי וחיכיתי לפגוש אותך....! " ממש ככה, בלי טיפת בושה ובלי למצמץ, ישירות, חיוך והיידה לשיחה ארוכה שלחלוטין אי אפשר להגדיר אותה ‫ כריאיון עבודה שגרתי. ‬ ומשם זה התגלגל - ‫ ‬ עובד חרוץ, ‫ ‬ מנהל מוכשר, ‫ ‬ נעים הליכות, ‫ ‬ שרואה רק טוב בעיניים, ‫ ‬ ומשם זה התגלגל - ‫ ‬ לחברות, ‫ ‬ והיכרות עם ליאור ויעלי, ‫ ‬ ומשם זה התגלגל - ‫ ‬ למפגשים לקפה, ‫ ‬ לדאבל דייטים ליליים, ‫ ‬ לשיחות ארוכות, ‫ ‬ להתייעצויות בנתיבים בהם התלבט, ‫ ‬ ואהבה אמיתית בין חברים! ‫ ‬ ואז ליאור צלצל משום מקום. בדיוק ישבתי ללמוד לבחינה במשפטים וסיפר על השמיים שנפלו עליהם ‫ ‬ ומשם זה התגלגל – ‫ ‬ ביקורים תכופים באיכילוב ‫ ‬ המון התכתבויות ‫ ‬ וכטבעו של ניר – פתח וסיפר ממעמקי ליבו על רגשות, תחושות, ליאור, ילדים, החיים ‫ ואצה הדרך הקשה לדוד סם באמריקה למצוא מזור, שבתכלס נמצא המזור, והנס קרה וחזר לארץ אופטימי ‫ ‬ ולכאורה אט אט ניסה לחזור למסלול ‬ ושוב חזרנו להיפגש בדאבל דייט עם ליאור ויעלי ‫ ‬ ואז שוב ליאור צלצל משום מקום ואמר שניר מאושפז. זה היה יום שבת בערב. יעלי לחצה עלי לנסוע לומר שלום ‫ ‬ ונסעתי לומר שלום בשבת בערב. ‫ ‬ למחרת שוב ליאור צלצל ואמר שניר עבר לטיפול נמרץ, ‫ ‬ וזהו. ‫ ‬ שוב ביקורים תכופים, ירידות וקצת עליות קלות ושוב ירידות. ‫ ‬ ואז שוב ליאור צלצל, ‫ ‬ שוב יום שבת, ‫

‬ ואמר שזה נגמר. ‫

- 254