ניר הרלב פרדקין

2011 , העשרים וחמישי במרץ שם הכל התחיל.

קובי ואני נוחתים בהודו, הורים לעתיד שמצפים ללידת ביתם הבכורה. מלון רזידנס, המקום זר, הריחות מוזרים, הודו כמו שרק הודו יודעת להיות. פתאום עברית בלובי של המלון, זוג נוסף שהגיע לקראת הלידה של בנם, ניר וליאור - נעים מאוד! שעה לאחר מכן כבר היינו יחד בבריכה, מדברים על החיים כאילו הכרנו שנים. מאותו הרגע לא נפרדנו. לא ממש תכננו, אבל יומיים לאחר מכן, חלקנו את הרגע הכי אינטימי ומרגש שלנו, הילדים נולדו. קודם עמית ושמונה עשרה דקות אחריה - אדם, כמו תאומים. אומרים שקשר של תאומים הוא קשר מיוחד וחזק, כזה שלא ניתן להסביר אותו, כזה הוא הקשר ביניהם מאז ועד היום: משפחה. במשך כחודש ימים חלקנו קומה בבית דירות יוקרתי בפאתי מומבאי, הדלתות שבין ֿ״ יומיים לאחר מכן ״עברנו דירה הדירות שלנו לא נסגרו, מי יוצא ומי בא, עמית שלי בידיים שלך ואדם שלך בידיים שלי. חודש שלם למדנו יחד להכיר את הפלא הזה שקיבלנו במתנה, חודש של חוויות בלתי נשכחות, חודש של התרגשות ושמחה, חודש של רק להיות ביחד, חודש שבו הפכנו למשפחה. את ימי ההולדת של הילדים חגגנו יחד, הרי עם מי צריך לחגוג אם לא עם משפחה? מפגשים באמצע השבוע, ארוחות שישי, טיולים של שבת, חופש באילת, בריויירה הצרפתית, מה לא? בצהריים, קיבלתי מליאור שלך את ההודעה שטרפה את הקלפים: 13:56 העשירי באוגוסט בשנה שעברה, השעה ״היי שומע? אני צריך עזרה ממך, תהיה קשוב, קשה לי לדבר על זה בטלפון, ניר מאושפז מאתמול, המצב לא טוב, זוכר שהיה לו חום? בקיצור תחזיק חזק - כנראה לוקמיה, החיים שלנו התהפכו בשניה, אנחנו מאושפזים בבידוד״ קראתי את ההודעה ולא הבנתי מאיפה זה נפל עלינו. לוקמיה? אצלנו במשפחה? מה עושים עכשיו, איך אפשר לעזור? השמיים נפלו… מאותו הרגע יצאת למלחמה על החיים שלך, מלווה בשר הצבאות הפרטי שלך, שלא השאיר אף אבן לא הפוכה, שלא בחל בשום אמצעי בארץ ובעולם על מנת לנצח את המלחמה, לנצח את הסרטן. אנחנו מצידנו תמכנו בכל מה שיכולנו, עודדנו, אמצנו לעצמנו ילד שלישי במשך שנה שלמה, הכל כדי שתנצח. התגעגענו, כמה שהתגעגנו אליכם במשך חמישה חודשים בהם הייתם במינסוטה, הריחוק היה מתסכל, לא מאפשר לעזור, רק לתמוך מרחוק. , והנה ניצחת! ניצחת את הסרטן! Happy End ידענו תמיד שלסיפור הזה יהיה חזרת הביתה, מלווה באהובים שלך שליוו אותך בתקופה הקשה. מוכן לכבוש מחדש את העולם (ומי לא יודע כמה אהבת לטייל בעולם…) רק חיכית לקבל את האישור מהרופא שיאפשר לך לטוס, ברגע שהוא הגיע כבר היית על המטוס בדרך לשוויץ, אתה ושר הצבאות שלך. תמיד אמרת שאת טיול הניצחון נעשה יחד, ארבעתנו, אתה ליאור, קובי ואני, סוף שבוע מטורף בברלין. את זה כבר לא נעשה. לחיים היו תוכניות אחרות עבורך, מישהו שם למעלה התבלבל, מישהו לא הבין שניצחת. דלקת ריאות. דלקת ריאות? ניצחת את הסרטן וזה מה שיכריע אותך? זה הרי לא הגיוני…

- 260