ניר הרלב פרדקין
ליאורי נשמה שלי. כבר כמה ימים קוראת את הפוסטים ולא מצליחה להביא את עצמי לכתוב. כי אני לא מצליחה לתפוס את זה. תקופת רומניה חוזרת אלי, פלאשים של הדירה, המסעדה ההודית, ההופעה (פטיצה - שובולאאאאאן) ופרצי צחוקים מטורפים באוטו על שטויות. זה נראה כרגע כמו מגלגול אחר התקופה הזו. בלתי נתפס שבנאדם רגע פה ורגע אחר הוא כבר לא. וזה אבסולוטי, לא ניתן למו"מ. ואני מודה שהייתי בטוחה שאראה אותו בקרוב. חושבת עלייך המון בימים האחרונים, מה אתה עושה, אתמול בלילה כשהלכתי לישון תהיתי אם אתה מצליח לישון כרגע ועם מי אתה ואיפה הילדים ואיך בכלל עוברים תקופה כזו. אני אוהבת אותך מאד, אתה יקר לי מאד, אני כן מאמינה שניר נמצא איפשהוא, לא פיזית אמנם בעולם הזה אבל במקום אחר ונתראה שוב מתישהו. חיבוק חזק ואוהב
אווה פלד
- 264
Made with FlippingBook Publishing Software