ניר הרלב פרדקין
לכבוד הגב' שולמית שמיר שלום רב!
שמי ניר ורשבצ'יק תלמיד כיתה י' בתיכון בתל-אביב. מניעו של מכתבי זה אליך הוא הצפיה אתמול בערב בכתבה על בתי החולים הגריאטרים ב"מבט". השנה היינו צריכים למלא חובה אישית במסגרת פרויקט עזרה לזולת. שמפעיל משרד החינוך. אני עצמי התנדבתי לעזור בבית החולים איכילוב בת"א. כשצריך הייתי לבחור איפה ארצה להתנדב, החלטתי על מחלקה פנימית ב' מכיוון שאם כבר צריך לעזור - אז לנזקקים באמת, לאנשים שסובלים, כואבים ובוכים - לאפשר להם לצחוק קצת להקל עליהם את סיבלם. ידעתי כי בסך הכל כולנו עלולים להגיע למצב הזה וכאן אני מגיע לחודו של עניין. לאחר הכתבה של אתמול ניראה כי כל אדם במדינת ישראל וגם אני, לא ירצה להגיע למצב שכזה. לא יאמן הדבר שבמדינת ישראל שמתימרת להחשב כמדינה מתפתחת ומתקדמת, מדינה סוציאלית וסעודית, כמדינה שיכולה לעמוד בקו אחד עם מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת ואפילו שוויץ יהיו מקרים שכאלה. לדעתי מדינת ישראל צריכה להתבייש במצב הנוכחי בקרב הקשישים והחולים הגריאטרים בה. לא יתכן שהמדינה תפזר כספים רבים על בטחון, על משרד הפנים (כוונתי להזרמת כספים לדתיים והחיזור אחריהם), על משרדי הממשלה של השרים ללא תיק, על עזרה כספית למדינות ניזקקות (כגון מדינות אפריקה עפ"י שאינני סבור שאין צורך לחדש עמן את היחסים הדיפלומטים) וכו' וכו'. לראות את אותה קשישה בודדה, כפופת הגב הנשענת על המטפלת ובוכה זהו מחזה נורא ואיום. את ליבו של כל שר בממשלה זה צריך לצבוט. לדעתי מדינת ישראל (הממשלה) חייבת לדאוג ולתרום בכל דרך אפשרית את כל משאביה לאותם קשישים שזכותם כאזרחי המדינה לסיים את חייהם בצורה יפה וטובה. לדעתי עליך החובה (בעצם הזכות) כיור' האגודה לעזרת הקשיש וכרעית ראש הממשלה מר יצחק שמיר לנסות כמה שיותר להתערב ולהשפיע בכל החוגים המקורבים אליך בכדי שהמצב הנורא הזה יבוא על פיתרונו, בכדי שמדינת ישראל תוכל להתגאות בעצמה. חיזקי ואימצי, אשמח לקבל תשובה, בכבוד רב, ניר ורשבצ'יק
- 76
Made with FlippingBook Publishing Software