ניצת הדובדבן פברואר 2019

טריליון 100 וזו רק ההתחלה.... גוף האדם הוא מכונה מופלאה והמדע מנסה כבר עשרות ואולי מאות שנים לנסות ולהבין את המורכבות הבלתי נתפסת של המכונה הזו. בשנים האחרונות מדענים ברחבי העולם הצליחו להבין טריליון 100 שלתוך המורכבות הקיימת יש להוסיף שותפים שהם למעשה החיידקים בגוף האדם.

בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים המדע התמקד במיפוי הגנום האנושי מתוך הבנה וראייה כי ברגע שנדע לזהות על מה אחראי כל גן נוכל להבין את המקור למחלות רבות ואט אט למגר אותן. במסגרת הפרויקט הזה ואולי כתוצאה ממנו החוקרים הבינו כי לא ניתן להסתפק רק במיפוי הגנים ועלינו להתייחס לגורם נוסף בגוף – החיידקים הטובים. לפני כמה שנים קם פרויקט עולמי חדש, 'פרויקט המיקרוביום', שעשוי להימשך שנים רבות, ובבסיסו ההבנה וההכרה כי יש להתייחס לחיידקים בגוף האדם ממש כמו אל עוד איבר חיוני ובלתי נפרד מהגוף. מתוך ההבנה הזו ניתן יהיה לזהות את התפקיד של כל חיידק, את מרחב המחיה הדרוש לו, את התקשורת שלו עם חיידקים אחרים בגוף ומתוך כך ליצור את התנאים האופטימליים לאוכלוסיית החיידקים בגוף האדם. בישראל השכילו להתאים את הפרויקט לתנאי המדינה ולהקים את 'פרויקט הישראביום'. הנושא משמעותי עד כדי כך שהחוקרים היום נוטים לבטל את המושג 'חיידקים טובים וחיידקים רעים' ולהתייחס לכולם כאל מקשה אחת – לכל חיידק יש תפקיד חיוני באזור מסוים בגוף ובכמות מסוימת, והמחלות החיידקיות נגרמות כאשר חיידק כלשהו מצליח להתבסס יתר על המידה או שהוא מגיע למקומות שאינם מתאימים לו. למשל, אחת הסברות היא שלחיידק יש תפקיד חיוני במערכת E.Coli ה– העיכול אך אם הוא מגיע למערכת השתן הוא יוצר דלקות. אחד הגילויים החשובים שמקורו בפרוייקט הוא שהחיידק הראשון שמאכלס את גופו של התינוק שרק נולד ויש לו תפקיד מהותי B12 הוא חיידק ה– מאוד בהתפתחות תקינה של מערכת העיכול. פרוביוטיקה – מה הקטע? פירוש המושג הוא 'למען החיים' והוא מתייחס למכלול החיידקים החיוניים בגוף האדם. מתי הם התגלו? ניתן לומר שהם היו פה תמיד. עוד בתקופת התנ"ך השתמשו - מבלי שידעו – בחיידקים טובים כדי לייצר גבינות, יוגורטים ואפילו

יין. הראשון שזיהה את החיידקים הללו והגדיר את תפקידם היה המדען הרוסי . בעקבות 1907 פרופ' אלי מצ'ניקוף בשנת תצפית שערך בדגים הוא הגיע להערכה כי על ידי שינוי אוכלוסיית חיידקי המעי ניתן יהיה לעזור לעיכול, לסייע במאבק במחלות שונות ולחזק את היכולת החיסונית של הגוף. מצ'ניקוף הבחין גם כי אוכלוסיות מסוימות באירופה שצרכו חלב מותסס - חלב שמוסיפים לו חיידקים טובים -נהנו מתוחלת חיים ארוכה יותר. בהתבסס על התצפיות הללו מצ'ניקוף טען כי צריכת חלב מותסס 'זורעת' במעי חיידקים ידידותיים שמפחיתים את חומציות המעי ומונעים את היווצרותם של חיידקים מזיקים. מאותה עת יותר ויותר רופאים החלו לרשום למטופליהם דיאטת חלב מותסס. ככל שחלפו השנים החוקרים השכילו להבין כי לתוך המשוואה יש להוסיף גורם נוסף - חומציות הקיבה: כל חומר שאנחנו בולעים פוגש את חומצת הקיבה. תפקידה של חומצה זו הוא כפול: • להמיס ולהכין את האוכל שלנו למצב שבו יוכל להיספג במעי. • להרוג ולהרוס גופים בעלי פוטנציאל בעייתי והרסני לגוף. הבעיה היחידה שנותרת בלתי פתורה היא שחומציות הקיבה הורגת גם את רוב

35 | ניצת הדובדבן | 02-5473584 | www.nizat.com |