ניצת הדובדבן פברואר 2022

ישראל אורגנית

אדמה פוריה אויר נקי מזון בריא

בר למכונית ֲ חושבים על מע חשמלית? הרי על זה מדברים כבר שנים בתקשורת. כבודה של המכונית החשמלית במקומו מונח, אבל היא נמצאת בסך הכול במקום בחשיבות, מפסידה בדירוג אחד 24 ה ל'שיקום שטחים חקלאיים נטושים'. "הכול טוב ויפה אבל מה לנו תשאלו: ול'ניהול חומרי קירור' או ל'שיקום שטחים חקלאיים נטושים'? מה אנחנו, בחיים שלנו, יכולים לעשות?" אל דאגה! למרות שרבים מהפתרונות החשובים ביותר הם מערכתיים ודורשים התגייסות של משרדי ממשלה, של תעשיות ושל גופים גדולים ורחוקים מאיתנו, השלישייה הפותחת קשורה כולה לדרך Drawdown ברשימה של שבה אנחנו חיים את החיים שלנו. מוכנים? תופים בבקשה. 'תזונה עשירה מן הצומח'. במקום השלישי: ודאי כבר שמעתם טבעונים מדברים על הבעיה הסביבתית החמורה שגורמים מוצרים מן החי. באופן חיובי ולא מטיף גם אנחנו רואים את החשיבות של שינוי משמעותי ונרחב בתזונה שלנו. אפשר לדבר רבות על כמות המים שנדרשת כדי לגדל סטייק אחד, על כריתת יערות, על זבל פרות שמזהם מאגרי מים ועל ה'פליטות' הישירות של בעלי החיים. 'בריאות וחינוך'. בריאות במקום השני: וחינוך?! קראתם נכון. כותבי הטבלה מתכוונים לשני דברים עיקריים. ראשית – 'הנגשת חינוך לנערות' בעיקר

הפסקה, את הבזבוז סביבנו, וזה לא חייב להיות המצב.

במדינות מתפתחות, אבל לא רק בהן. הדבר השני, שלא ניתן להתעלם ממנו, דבר פשוט מבחינה מתמטית – 'תכנון המשפחה', כלומר, כמה צאצאים אנחנו משאירים על הכדור. כוונת הכותבים ן יכולת בחירה לנשים רבות ממדינות ָ תּ ַ למ עניות, אם ומתי להכנס להריון. הצורך קיים גם במדינות בעלות הכנסה גבוהה - כולל ארצות הברית, שבה כמחצית מההריונות אינם מתוכננים. ובמקום הראשון: 'מניעת בזבוז מזון'! שוויו של האוכל שאנחנו זורקים מגיע לט-ר-י-ל-י-ו-ן ד-ו-ל-ר בערך. זהו פקטור קריטי לשאלה, האם יש עתיד לאנושות? בשל העובדה שאנחנו לא אוכלים שליש מהאוכל שאנחנו מייצרים, אנחנו בצרות. למה בזבוז מזון הוא אסון אקלימי בפני עצמו? התשובה נעוצה בשני הקצוות של שרשרת החיים של המזון: ראשית, כל המשאבים המושקעים ביצירתו ובהובלתו אלינו (שימוש במשאבי שטח, מים, חשמל, דלק, דשן, הדברה, הובלה, קירור), ובקצה השני - הטמנת המזון שאף אחד לא צורך, אשר גורמת לפליטת גז חממה בשם מתאן. לפני שבע שנים נחשפתי לראשונה לממדי ההשפעה של בזבוז המזון. לא הסתפקתי TED בקריאת הנתונים ובצפייה בהרצאות בנושא, אלא גם יצאתי לראות זאת במו עיניי, בסופרים, בשווקים הסיטונאיים ובמשקים החקלאיים, וכעוזר מחקר של ד"ר אפרת אלימלך אפילו ניתחתי את בזבוז המזון שמתרחש כל יום במשקי הבית.אוכל טוב, מזין וטעים נזרק לשווא. מאז אני רואה כל העת, בכל פינה, ללא

הבזבוז הזה לא רק פוגע בכדור הארץ בצורה בלתי נתפסת אלא גם גורם לאובדן כספי לא יאומן של אלפי שקלים בשנה למשקי בית. לשם כך קמה עמותת 'רובין פוד' (על משקל רובין הוד), שבה אני מייסד משותף ומנהל. מטרת העמותה להנגיש את הנושא כך שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו ולהגיע ללבם של האנשים דרך הבטן. 'רובין פוד' מציעה מגוון פעילויות חינוכיות וקולינריות - הרצאות, סדנאות, תחרויות בישול, קייטרינג ועוד - שהועברו כבר למאות קבוצות וארגונים בכל מסגרת: כנס, חתונה, יום עיון, סיור, יום הולדת, אירוע גיבוש וכד'. המטרה היא להראות איך אפשר ליהנות יותר ולבזבז פחות. מבחינתנו רק כך אפשר לפתוח דלת לנושא אצל ציבור רחב ולא רק לשכנע את המשוכנעים. בימים אלו אנחנו מפתחים, בשיתוף צוות מומחים, פרויקט שנועד לעזור למשקי בית לאמץ כלים למניעת בזבוז מזון בשגרת החיים שלהם, כולל קבלת תמיכה מקבוצת שותפים לתהליך, גישה לקו חם לשף, ימי שיא שבועיים ואלמנטים נוספים שהופכים את המסע לכיפי, טעים וחסכוני.

חפשו אותנו ברשתות החברתיות. נשמח שתיקחו חלק ותהפכו לגיבורי 'רובין פוד' 0 בעצמכם.

| 02-5473584 | www.nizat.com |

47 |