ניצת הדובדבן מאי 2020

רבה. תנאי קיצון כמו שרפות הענק באוסטרליה, גלי חום ומזג אוויר קיצוני הפוגע ביבולים מתרחשים כל הזמן והם פוגעים בתפוקה ויוצרים מחסור. ככל שהמעלות עולות - מתגבר קצב ההמסה של כיפות הקרח בהימלאיה. בהתחלה הוא גורם לזרימה מוגברת, אך בהמשך לגירעון המשפיע על החקלאות, על ייצור אנרגיה ועוד. חוקרים סבורים שעם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית יקטנו יבולי החיטה, התירס, האורז והסויה בכמה אחוזים, והאפקט הוא משמעותי. אז איך העתיד ייראה? כנראה שבעתיד נבחר את מה שיהיה הכי יעיל וריאלי או את מה שייכפה עלינו. ייבחרו גידולים שתובעים פחות משאבים (קטניות לעומת אורז), נרחיב את סל המינים האכילים, נשקיע בפיתוחים המאפשרים חקלאות מדייקת ומותאמת לסביבה ששומרת על הקרקע, ואולי נצליח לאכול הכי בריא שיש וזה גם יהיה לנו טעים. ובינתיים, אנחנו חיים בעולם שבו כבר יש עוגות גבינה ללא חלב פרה, בצבע ירוק או כחול, אבל ללא צבעי מאכל מלאכותיים, והן אף טעימות. אז רגע לפני שאנחנו עוברים להדפיס את העוגה במדפסת תלת-ממד או לטעום אותה מקפסולה, אפשר פשוט להכין אותה בהנאה. כל מה שצריך עבורה הוא מעבד מזון ומערבל, 0 מוצרים חשמליים שזמינים לנו גם היום.

ייצור מקומיות בעלות טעם מקומי, וכך החטיפים בספרד יהיו מתובלים יותר מהחטיפים בפולין. ייצור בקנה מידה גלובלי ושינועו יהפכו ליקרים יותר, ואילו ייצור המוצר באזור שבו הוא נמכר ונאכל יהיה עדיף מכל הבחינות. טבעונות וצמחונות גידול בעלי חיים צורך משאבים יקרים ופוגע בכדור הארץ. האם כחלק מהפתרון – הפרקטי וההומני - לבעיית מקורות המזון, נעבור לגדל ולשכפל תאים באינקובטור ונייצר חלב סינטטי? בזבוז המשאבים עבור יצירת מזונות מן החי, ועלייה בצריכת הבשר העולמית, את כל אלה הטכנולוגיה תאפשר להקטין על ידי יצירת תחליפי בשר טעימים ונגישים מצמחים, מתאים ומשמרים. נמשיך ונשתמש במוצרים מבוססי חלבון אפונה, עדשים ועוד, אבל נעשה זאת טוב יותר. דרך נוספת היא 'בשר מתורבת' שמקורו בתאים של בעלי חיים בעבר, אבל הוא גדל במעבדה. לאחרונה הובילה ההנדסה הגנטית לייצור גלידה העשויה מחלבוני חלב מבוססי שמרים, כשבכל התהליך לא היה שימוש בחלב פרות. ההווה הוא העתיד בבהלת הקורונה גילינו תורים ארוכים, עומסים רבים וחוסרים שקשה למלא כשהביקוש עולה בחדות. משברי מזון כאלה ועתידיים יכולים להופיע בכל רגע, מה גם שרעב בעולם קיים תמיד ובמידה

יסתמך על אצות או אולי על חרקים הקיימים בשפע בכל אזור עם מעט אדמה וקל לרתום אותם למאמץ התזונתי, גם אם הוא לא מגוון ביותר. האצות מסוגלות לספק את כל צורכי המזון שלנו. מבחינת ערכים תזונתיים יש בהן את כל סוגי האומגות, חלבונים וסיבים, ויכולת ההישרדות שלהן מול פטריות, מול שמרים וחיידקים, יחד עם הצלחתן להתמודד עם שינויי אקלים, הן מנגנונים שאפשר, ואף מתבקש, לנצל בקלות בתחום המזון. התיאוריה אומרת שבסופו של דבר יישרדו רק הג’וקים. לפי התיאוריה הזו תמיד יהיה לנו מה לאכול, ואולם לא ברור אם האוכל יהיה טעים ומזמין. כרגע זה לא מדע בדיוני, אבל זה גם לא משהו שרובנו נרצה לדמיין. למעשה, אם אנחנו מוצאים חרקים באוכל, לרוב נמהר לזרוק את האריזה. כבר היום למעלה משני מיליארד בני אדם, בעיקר באפריקה, באסיה ובמרכז-דרום אמריקה, צורכים את חלבון העתיד – תולעים, חרקים וצרצרים זמינים. אולי כאבקה הם פחות מרתיעים, או כמו שאומרים, מה שאי אפשר לראות.. שינויים בהרגלי הצריכה הרצון שלנו להשיג הכול במהירות, כאן ועכשיו ומותאם לנו ימשיך להוביל שינויים בדרישה הצרכנית ובאופי הקניות. כך בעתיד אמצעי ייצור המזון ישתנו ומייצור המוני ממרכז לוגיסטי עולמי אחד, עם אותו טעם, הם יתפרקו למחלקות

| 02-5473584 | www.nizat.com |

9 |