ניצת הדובדבן אוגוסט 2021

גוטמי הצנומה וזרע החרדל במסורת הבודהיסטית אוהבים לספר את סיפורי המפגשים של הבודהה עם בני האדם הפשוטים ולראות כיצד הוא סייע להם כמטפל להחלים מכאבם ומסבלם. אחד הסיפורים הידועים הוא 'גוטמי הצנומה וזרע החרדל'. וזהו הסיפור בקצרה: גוטמי טיסה נולדה למשפחה ענייה בתקופת חייו של הבודהה (לפני שנה), ומפאת עוניה ורזונה 2,500 כ כונתה 'גוטמי הצנומה'. כשהצטרפה למשפחת בעלה וילדה את בנה, החברה החלה להתייחס אליה בכבוד. אבל בנה התרוצץ הלוך ושוב במשחקיו עד אשר מצא את מותו. צער עד כדי שיגעון התעורר בה, והיא שוטטה בעיר מבקשת תרופה לבנה. כשאנשים לעגו לה כי אין תרופה למוות, היא לא הבינה אותם. עד שפגש בה איש חכם ששלח אותה אל הבודהה. כשהגיעה אליו וביקשה בנה, הוא ענה לה בנועם: "לכי, ִ תרופה ל היכנסי העירה, וכשתמצאי בית שלא ידע מוות מימיו, הביאי ממנו זרע של חרדל." בהודו, כמו בארצנו, החרדל הוא זרע נפוץ ביותר. גוטמי עברה מבית לבית, דפקה על הדלתות ומצאה שכל בית ידע מוות. כך עברה מדלת לדלת ולמדה על צערם של אנשי העיר, צער דומה מאוד לסבלה. אט אט הבינה שהבודהה שלח אותה למשימה בלתי אפשרית. רוחה שבה אליה כשהבינה שכך יהיה בכל הבתים בעיר, ואז לראשונה נפרדה מבנה ואמרה: "אין זו אמת של כפר אחד בלבד. אין זו אמת של משפחה אחת בלבד. ארעיות היא האמת לאמיתה שאין עליה עוררין בכל העולמות ובכל הזמנים." היא חזרה אל המורה ששאל אותה: "גוטמי, האם הבאת את זרע החרדל?" והיא ענתה: "אדוני, עניין זרע החרדל תם ונשלם. אכן השבת אותי לאיתני." גוטמי ביקשה את רשותו לפנות לחיי פרישות, הפכה לנזירה ולאחר שנים הייתה לארהאט - אישה משוחררת.

כושר

תובנות, בעיקר על הארעיות: בתחילה, ארעיות של מרכיבי הנשימה המשתנים בכל רגע ורגע ואחר כך ארעיות של כל הסובב אותנו. נבין שכל חיינו הם התמלאויות והתרוקנויות מאוויר, מאוכל ומידע שמתחלף. ידיעת האירעיות תגרום לנו לחיות ולהתנהל בחיים עם יותר ידע נכון (וידייה) ופחות ידע שגוי (א-וידייה), כך גם נפחית את הסבל בחיינו ובחיי הסובב אותנו. נבין שכל התופעות מגיעות ואז חולפות. ככה זה - הכול עובר. האניצ'ה במלוא תפארתה הטובה והמיטיבה מאפשרת לנו לקבל יותר ולסבול פחות. לסיכום, כל שעלינו לעשות הוא לפרוש לחצי שעה ביום ולתרגל באופן קבוע. מומלץ מאוד, אם אתם רק מתחילים, למצוא מורה טוב בסביבתכם ואז להתקדם. נסיים בסיפור קטן ממשנתו של המלך שלמה, סיפור הקרוב לליבי כי הצורפות היא המקצוע השני שלי. יום אחד ניגש המלך אל הצורף שלו וביקש ממנו להכין טבעת חותם שמי שחש סבל ויראנה - ישמח, ומי שמאושר ויראנה- יתעצב על ליבו. הצורף חשב וחשב והכין טבעת שעליה המילים: "גם זה יעבור". אתם, חישבו:, אם על האצבע שלכם הייתה טבעת כזו, האם היא הייתה מזכירה לכם 0 את הארעיות גם בסבל וגם באושר?

החזה מתמלא והריאה השמאלית מתנפחת ממש מתחת ללב והדופק עולה מעט. כשריאותינו מלאות, נעצור את האוויר כלי מלא) = פנים (אנטרה קומבקה ִ ב לכמה שניות, נרגיש את החיות בכל תא ותא בגוף, נרגיש את הכלי שלנו מלא בחיים. אז ננשוף את האוויר החוצה באיטיות. בסופה של הנשיפה שוב נעצור כלי = את האוויר בחוץ (בהייה קומבקה ריק) ונשהה מעט עם תחושת הריקות. ננשום כך למשך חמש דקות ונעקוב אחר מסלול הנשימה על ארבעת חלקיו. זוהי נשימה יוגית מלאה. הכרה - השלב השלישי - מנו מיה קושה (מעטפת ההכרה ברגע זה) אחרי שייצבנו והרגענו את הגוף ואת הנשימה, כל שנותר הוא להתבונן בהכרה שלנו ולעקוב בעזרת תשומת הלב (מיינדפולנס) אחרי ארבעת חלקי הנשימה של הנשימה היוגית המלאה. אנו מכוונים את ההכרה שלנו למיקוד באובייקט אחד (דהרנה) – הנשימה - ובכל רגע נתון אנו רוצים לדעת היכן אנו נמצאים על אותו מסלול. אם ההכרה שלי תברח למקומות אחרים, אחזיר אותה בעדינות למקום שבו אני נמצאת על מסלול הנשימה היוגית המלאה. ניתן לשבת כך עשר דקות ואף יותר כיוון שאם התרגול יעשה כראוי, בהתמדה ולאורך זמן הוא יתחיל להניב את פירותיו. הפירות יופיעו בצורת

רונה צורף, מורה להאתה יוגה ולמיינדפולנס. מלמדת פילוסופיה עתיקה מכתבי היוגה הבודהיזם והזן, ומטפלת ביוגה תרפיה ובקערות טיבטיות. אם נוצר עניין או התעוררה שאלה, אתם מוזמנים לפנות אלי. ronatzoref@gmail.com | 052-3490286

| www.nizat.com | 02-5473584 |

| 62