ניצת הדובדבן - נובמבר2024

תה הוא אחד המשקאות הנפוצים ביותר בעולם והוא משקף את הנוף הקולינרי הייחודי של כל אזור. התה נושא עמו מסורת תרבותית שמתחילה בסין העתיקה שנה. עם השנים הפך התה 5,000- לפני כ למרכיב בלתי נפרד בתרבות הסינית, והתפתחו טקסים מדוקדקים סביב הכנתו. מסע עולמי דרך כוס תה הסינים פיתחו את טקס 'גונג-פו צ'ה', המיועד להדגשת הטעמים והארומה של סוגי תה שונים כמו תה ירוק, שחור ואולונג, תוך שימוש בכלים מסורתיים כמו קומקומי חרסינה זעירים. הטקס כולל חימום המים לטמפרטורה מדויקת, שטיפת העלים במים חמים ופעולות נוספות שמבטאות הרמוניה ושלמות. בתחילת המאה השמינית היגר התה ליפן, שם הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית. טקס ה'סאדו' היפני, המיועד להכנת תה ירוק מאצ'ה, מבוסס על מינימליזם ועל התמקדות במדיטציה

פנימית. כל שלב בטקס הוא משמעותי, עם תשומת לב לפרטים קטנים, כולל הקצפת התה במטריית במבוק, שמביאה לרגע של שלווה והתבוננות פנימית. מסורת יומיומית שהפכה לטקס חברתי החל התה לכבוש את 17 במאה ה אירופה, בעיקר דרך הסוחרים ההולנדים והפורטוגלים. בבריטניה התה הפך לסמל של מעמד ותרבות, והוטמע בתרבות הבריטית עם טקסי תה מסורתיים. טקס התה הבריטי, שמתקיים כל יום בשעה חמש אחר הצוהריים, הוא רגע חברתי שבו נשתה תה שחור עם חלב או עם לימון, מלווה בכריכים ובמאפים. התפשט התה גם להודו, 19 במאה ה הודות לבריטים שעודדו שתילת מטעי תה כדי להימנע מהייבוא מסין. כך נוצרו סוגים ייחודיים כמו תה אסאם ותה דארג'ילינג, והתה הפך במהרה למשקה לאומי חשוב. ה'צ'אי' ההודי, המכיל חלב

ותבלינים כמו ג'ינג'ר וקינמון, נחשב למשקה המרכזי במפגשים תרבותיים. וריאציות מקומיות של תרבות התה בקרב הרוסים מסורת התה כוללת את השימוש בסמובר - קנקן מתכת שבו המים מתחממים. התה מוגש לעיתים קרובות עם לימון או עם ריבה ותורם ליצירת תחושה של חמימות קהילתית. הטקס הקוריאני, המכונה 'צ'ה-רה', מתבצע בכוסות קטנות ומלווה בתוספות עדינות כמו חמאת שומשום או עוגיות קטנות. בטקס נהוג להגיש תה ירוק או תה עם ג'ינג'ר, והוא מדגיש את החוויה הרוחנית שבחיבור האישי והרגשי עם התה.

| 02-5473584 | www.nizat.com |

7 |