ניצת הדובדבן - מרץ 2025

שכבות של היסטוריה ההיסטוריה של האיפור היא כמעט כמו ארון בגדים ענק של האנושות – כל תקופה והסטייל שלה, כל תרבות והגישה הייחודית שלה ליופי, לצבע, לסימנים ולסמלים. מה שמעניין באיפור הוא שהוא אף פעם לא היה רק קוסמטי. תמיד היה בו משהו עמוק יותר – פולחני, חברתי, פוליטי, מגדרי – והוא תמיד שיקף את הערכים ואת השאיפות של הזמן שבו נוצר, מהציורים על קירות המערות ועד לסרטוני האינסטגרם. במצרים העתיקה, לדוגמה, הכחל השחור סביב העיניים לא נועד רק להדגשה אסתטית – הוא סימן מעמד, שימש הגנה רוחנית וגם פיזית (מניעת השתקפות מסנוורת של השמש במדבר). בלי לדעת, המצרים מרחו על העור עופרת רעילה – תזכורת מוקדמת לכך שלא כל מה שיפה... בריא. ביוון וברומא העתיקות הלבן של העור שידר עושר, כי מי שעבד תחת השמש השתזף, ומי שנשאר בבית היה חופשי יותר. מרחו עופרת כדי להיראות חיוורים, ומבלי להבין, הכניסו רעלים עמוק לתוך הגוף. בימי הביניים, לעומת זאת, האיפור נתפס כסוג של חטא או הוללות. אבל גם אז התשוקה ליופי לא נעלמה. היא פשוט עברה למחתרת. נשים השתמשו במיצויי פרחים, בעשבי תיבול, בדם חיות, ובכל מה שאפשר כדי להסמיק את הלחיים או להבהיר את העור, אבל בלי שזה ייראה שהן עשו את זה. הלכו הפוך: 18 בצרפת של המאה ה האיפור לא הוסתר – הוא הוצג לראווה, ובכוונה. הפנים כוסו בפודרה לבנה עשויה מארסן, הסומק היה ורוד-אדום בוהק, והכול נראה כמעט כמו מסכה תיאטרלית. המטרה לא הייתה להיראות טבעיים, אלא להיראות עליונים. המראה שידר עושר, מעמד, ושפע – הוכחה חיה לכך שאין צורך

לעבוד, להזיע או להיחשף לשמש. גם הגברים לא נשארו מאחור; פאות מוגזמות, איפור כבד, וכל פרט תוכנן כדי לומר: אני חשוב. האיפור הפך לסמל – לא רק של יופי, אלא של כוח. גם אם זה בא במחיר של בריאות. תעשייה עם פנים המהפכה התעשייתית, שהחלה בסוף , לא רק שינתה את האופן שבו 18 המאה ה מייצרים בגדים, אוכל או כלי תחבורה – היא גם חוללה מהפכה במראה הפנים של האנושות. עם המעבר לייצור המוני, גם מוצרי האיפור, שבעבר היו בגדר תערובות ביתיות, פורמולות של מרקחות סבתא או אבקות שהועברו מדור לדור, הפכו לסחורת כבר היה אפשר 19 מדף. באמצע המאה ה לקנות ליפסטיק מוכן מראש, עם אריזה, בעיקר בסתר, כי איפור עדיין נחשב לעיתים לפרובוקטיבי או אפילו לבלתי הולם. כשהמסך הגדול נכנס לחיים של כולם, הפנים שעל המסך הפכו לאידיאל – עיניים מודגשות, שפתיים מלאות, עור חלק ללא רבב. כוכבות כמו גרטה גרבו לא רק הרוויחו את מעמדן בזכות כישרונן, אלא גם בזכות מראה בלתי נשכח, שהפך לתבנית חיקוי עולמית. , עידן 60 וה- 50 בהמשך הגיעו שנות ה שבו הפרסומות פרחו, והמגזינים הפיצו אידאל יופי אחיד: אייליינר חתולי, גבות מדויקות, שפתון אדום. עשרות חברות קוסמטיקה התחרו על כל חלק בפנים הנשיות, והמסר היה ברור – איפור הוא לא רק אמצעי לשדרוג המראה, אלא חלק מהיותך 'אישה אמיתית'. אבל מה שבאמת שינה את כללי המשחק הייתה הוליווד. האיפור הפך לסמל של שייכות. הוא היה חלק מקוד חברתי. לצאת מהבית בלי להתאפר? היה כמעט כמו לצאת בלי נעליים. אבל מאחורי הקולקטיב, מסתתר מניע אישי עמוק יותר. גם לפני התעשייה וגם בתוכה:

| 02-5473584 | www.nizat.com |

31 |