ניצת הדובדבן אוגוסט 2022

בריאות בצלחת

כיום, המושג כבר מבוסס ספרות מדעית, אך עדיין לא קיימת בדיקה הנחשבת מהימנה, מתוקפת ומוסכמת באופן גורף לאבחון רגישות לגלוטן שאיננה צליאק. כפועל יוצא, גם השיעורים המוערכים באוכלוסייה נעים בין מספרים בודדים לאחוזים גבוהים. השיעורים בספרות , ותלויים 0.49-14.9% המקצועית, נעים בין בקריטריונים שנקבעו לאבחון התופעה, עם זאת ניתן לומר כי על פי רוב, השיעורים גבוהים משיעורי מחלת הצליאק ושיעורי האלרגיות לחיטה. מכיוון שלא קיימת בדיקה מוסכמת לאבחון, מחקרים שעסקו בנושא, ביססו את האבחון, הנשען על דיווח עצמי, על .תגובה חמורה 1 שלושה קריטריונים: לחיטה או גלוטן המבוססת על דיווח עצמי . העדר אבחנה של צליאק או אלרגיה 2 3 . הצמדות לתזונה נטולת גלוטן. 3 לחיטה יותר לפתח את הסינדרום בהשוואה לגברים, בעיקר בקרב אלו המתמודדות עם מעי רגיז, אלרגיות אחרות למזון או לאלרגיות IgE נשים להן נוגדנים מסוג שונות . מחלות אוטואימונית נוכחות בקרב כרבע מהמאובחנים עם רגישות לגלוטן שאיננה צליאק, כאשר המחלה הנפוצה ביותר היא תירואידיטיס אוטואימוני (מחלה אוטואימונית של .69.5%-100% בלוטת התריס) בשיעור של הראיות המדעיות העכשוויות מציעות כי הגורמים והסיבות או ה"פתוגנזה" (התהליך בו המחלה מתפתחת) של הסינדרום קשורה לשינוי במעיים לרבות דלקתיות, דיסביוזה (העדר איזון) ופגיעה במחסומי המעיים הגורמות לתזוזה של רכיבים מיקרוביאלים או תזונתיים והפעלה של מערכת החיסון המולדת והאדפטיבית. מחקרים שביקשו לבחון אוכלוסיות בסיכון מצאו כי נשים נמצאות בסבירות גבוהה

מטופלים עשויים להיות רגישים לרכיבים שונים בדגנים או לכולם גם יחד. הרכיב העיקרי אליו עשויים להיות רגישים הוא 80-85% גלוטן כמובן, חלבון המהווה מכלל סוגי החלבונים בדגן החיטה. רגישויות אחרות ונוספות, עשויות להיות wheat amylase trypsin inhibitors ל- שהם ATIs או כפי שנוהגים לכנות אותם קבוצה של חלבונים הקיימים בכל הדגנים המכילים גלוטן לרבות שיפון ושעורה ובין תפקידיהם ניתן למנות הגנה על 2012 הזרעים מפני מזיקים. מאז שנת נחקרו כגורם בעל השפעה והפעלה ATIs של מערכת החיסון בקרב בני אדם. רגישות נוספת או מקבילה יכולה להיות לקבוצה של פחמימות הנקראות בקיצור וכוללות פרוקטוז, גלוקוז, FODMAPs לקטוז, פוליאולים, פרוקטן וגלאקטו אוליסאכרינים. רגישות לרכיבים אלה עשויה לעורר תגובות גסטרולוגיות לרבות רגישות לגלוטן שאיננה צליאק. על אף הדמיון הרב בין הביטויים הסימפטומים של הרגישות לגלוטן שאיננה צליאק למחלות אחרות כגון מעי רגיז, צליאק, רגישות לחיטה ואחרות, הנוגדנים שהינם ספציפיים לחיטה, IgE וכן IgA מסוג לא בהכרח יהיו נוכחים באופן מובהק בקרב מטופלים המתמודדים עם רגישות לגלוטן שאינה צליאק, לאור כך קשה עוד יותר לבסס אבחון קליני אמפירי מדויק. כדי לענות על הצורך, מעבדות פרטיות בארה"ב פיתחו בדיקות של נוגדנים ספציפיים מסוג וכאשר אלו חוזרות עם ערכים IgA וכן IgG גבוהים ונמוכים בהתאמה ניתן לשקול אבחנה של רגישות לגלוטן שאיננה צליאק, אבל גם במקרים אלו מומלץ וכדאי להצליב את המידע עם דיווחי המטופל, מדדים נוספים, יומן אכילה וסימפטומים וסרגל תסמינים קליני.

טיפול אינו קיים בנמצא והדרך המוצעת היא למעשה לעבור לתזונת אלימנציה מגלוטן שעל פי ההמלצות של קריטריוני 6 מומחי סלרנו, יש לבצע למשך כ שבועות טרם ההחזרה, על מנת לקבוע את מידת השינוי. עם זאת בפועל, מטופלים רבים שעברו לתזונה נטולת גלוטן, אינם מעוניינים להחזיר את הגלגל אחורה על ידי החזרת גלוטן לחייהם. אלו שלא ראו תוצאות טובות או מספקות באמצעות האלימינציה של הגלוטן, מתבקשים לעיתים להתנסות במקביל או במקום FODMAPs גם באלימינציית מזונות מסוג אולם זאת נעשית לרוב בשלב השני, לאחר שאלימינציית הגלוטן נערכה שבועות, ולא 6 ימים ל- 10 לתקופה שבין הביאה לתוצאות רצויות ומספקות. אם כל זה נשמע לכם מייאש או בלתי אפשרי ואתם חושדים שאתם עשויים לסבול מרגישות לגלוטן שאיננה צליאק, אל חשש! זה אולי עשוי להראות מאיים, מפחיד או קשה בהתחלה, אבל למעשה, מזונות רבים מאד שאתם וודאי כבר צורכים, אינם כוללים גלוטן ורכיביו כלל. בד בבד כדאי להכיר את ההבדלים המהותיים בין מזונות טבעיים ובריאים שאינם כוללים גלוטן, בהשוואה למזונות מתועשים ואולטרא מעובדים (דרגת העיבוד והתיעוש הגבוהה ביותר). כאשר התזונה שלכם כוללת בעיקר מזונות מעובדים ומתועשים (דגני בוקר, חטיפי אנרגיה וחטיפים בכלל, מעדני חלב וגלידות, אבקות מרק, קטשופ, עוגיות, בורקסים ומאפים) מומלץ להתחיל לעבור למזון גולמי, טבעי או למזון עם דרגת עיבוד מינימלית. החלפת מזון מתועש ומעובד הכולל גלוטן, במזון מתועש ומעובד שאינו כולל גלוטן, לא תמיד תיתן את התוצאות הרצויות כיוון שאלו עתירי עמילנים (סוכרים), מתחלבים וחומרי תשמורת.

בבואנו לשוחח על טיפול מתאים האופציות בזמן זה מוגבלות. תרופה או

3 Cárdenas-Torres, F. I., Cabrera-Chávez, F., Figueroa-Salcido, O. G., & Ontiveros, N. (2021). Non Celiac Gluten Sensitivity: An Update. Medicina, 57(6), 526. https://doi.org/10.3390/medicina57060526

| www.nizat.com | 02-5473584 |

| 8

Made with FlippingBook Digital Publishing Software