אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

אבד במהלך השיגור T ech S at לויין תקלה במשגר הרוסי גרמה לאובדן לויין הסטודנטים הישראלי . של הפקולטה להנדסת תעופה וחלל

ישראל נכנסה לתחום הלויינים הזעירים בשנות השמונים, ובנתה שני לויינים מסוג “טכסאט” (לימים גורווין-טכסאט”) שנועדו לשמש ממסר לחובבי רדיו, אולם עם הזמן הותקנו עליהם מצלמות, חיישנים ומערכות . אחרות Gurwin Techsat ‏בשנת 8891, במהלך חתימת החוזה ,” לשיגור הלויין “עמוס” בטיל “אריאן , הודיעו מנהלי סוכנות החלל הצרפתית כי יעניקו לקהילה המדעית בישראל שי: שיגור ללא תשלום של לויין מדעי . קטן באחד המשגרים שלהם ) ‏מנהלי סל”ה (הסוכנות לניצול החלל החליטו כי פיתוח הלויין הקטן, או מה שמכונה “לויין-מיקרו”, מתאים ליכולתם של סטודנטים הלומדים מדעים, אשר יקבלו סיוע והנחייה מקצועית של אנשי פיתוח בתחום הלויינ נים. הם פנו לאוניברסיטאות ומכוני . מחקר וביקשו הצעות לפיתוח לויין קטן , פרופ’ חיים אשד ופרופ’ גיורא שביב מהפקולטה להנדסת תעופה וחלל בטכניון, וממייסדי “מכון אשר לחקר , החלל” בטכניון, הציעו לנשיא המוסד פרופ’ מקס רייס, לפתח לויין זעיר לחובבי רדיו. הכוונה היתה לפתח לויין קטן אשר ישמש כממסר לתחנות רדיו . לחובבים הפרושות על פני כדור הארץ

‏סטודנטים ומהנדסים מרוסיה פיתוח הלויין נמשך מספר שנים ורק בשנת 2991 הושלמה הגדרת התכנון הסופי. 21‏חברות שהחלו לפעול אותה עת בתחומי פיתוח מערכות, ייצור וניסוי בתחומי החלל, סייעו לפיתוח הלויין, מבנהו ומערכותיו והתאימו אותם לרמה הטכנית הנדרשת לשיג גורים לחלל. בין אלה היו מפעל מבת , של התעשיה האוירית, אל-אופ, רפאל , תעש, מלמ מערכות, תממ, דלמור אנרקון, דיגטרון והמתקן הגרעיני . בנחל שורק לפרויקט הצטרף משרד הקליטה אשר מימן את פעילותם של 31 מהנדסים עולים מחבר המדינות, שהיו בעלי . נסיון בפיתוח מערכות בתחומי החלל במהלך שנות הפיתוח תרמו התעש שיות כ-5.2‏מיליון דולר בשעות עבודה וחומרים. עם התחלת פרויקט לויין הסטודנטים, גויסה תרומה מ”קרן רוזל לינד וג’וזף גורווין”, איש עסקים מלונג איילנד בניו-יורק, ושמו של הלויין שונה .” ל”גורווין-טכסאט ה”גורווין-טכסאט” הוא לויין קטן, מיוצ צב בשלושה צירים. הוא תוכנן כתיבה ריבועית שאורך כל אחת מצלעותיה 05‏ס”מ. משקלו הכולל 06‏ק”ג. בלויין הותקן מחשב מרכזי מתוצרת אלביט מחשבים. כמו כן הותקנה בו מצלמ מה מתוצרת אל-אופ לצילום שכבות העננים ומשדר-מקלט בתחומי התדר של תקשורת חובבים. בלויין נקבעו גלגל , תנופה כדי לייצב אותו בשלושה צירים חיישן אופק סטאטי, שלושה מודדי סבסוב ומגנטומטר תלת-צירי. הוא נושא גם מערכות שידור וקליטה בתחומי תדר שונים. כמו כן מצוים בו מד-אוזון . וגלאים שונים ‏על ארבע מדפנותיו נשא הלויין לוחות סולריים המטעינים מצבר קטן. מהדופן התחתונה שלו בולטים החיישנים, צוהר המצלמה והאנטנות. הדופן השישית לא נחשפת לשמש ולכן היא אינה נושאת . לוחות סולריים (מסלול SSO ‏הלויין נועד להכנס למסלול מסונכרן שמש)‏בהטייה של 04‏ מעלות לקו המשווה. לפי התכנון נועד הלויין

במעבדת הבדיקה TechSat לויין

‏הרעיון אושר בסל”ה וכך החל פרויקט .) ‏” (לויין הטכניון TechSat“ לצורך הפיתוח של הלויין הוחלט לשלב את תלמידי השנה האחרונה הלומדים , במספר פקולטות הנדסה של הטכניון כאחראים על חישוב, פיתוח ותכנון רכיבים שונים של הלויין. בין אלה היו המחלקה להנדסת תעופה וחלל, מחלקת הנדסת חשמל ואחרות. בראש הפרויקט עמד שמריהו אביעד מסל”ה והפעילות ” כולה רוכזה ב”מכון אשר לחקר החלל

הקבוע בזביל נשיאה ושיגור, מוצא לרחבת השיגורים לאחר Start המשגר הרוסי תום הבדיקות. לאחר הצבתו כל פעולות השיגור נעשו אוטומטית

1995