אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

המטרה: קהיר הפצצת קהיר היתה מהלומה איסטרטגית לשליטי מדינות ערב

אחד מתוך שלושה שהגיעו לארץ בצבעי שנות B-17- למעלה: ה”מבצר המעופף” בדרכו לתקיפת מטרות ברצועת עזה; בואינג החמישים. משמאל למטה: ממראות ההרס ליד ארמון המלך בלב קהיר

את פצצותיו מעל ארמון אבדין בלב , קהיר. למרות שהארמון עצמו לא נפגע גרמה ההפצצה להמולה רבה ותחושה קשה בקרב המפקדה המצרית, כי לישראל כוח הפצצה רב. ואכן רושם זה השפיע על המשך הפעילות של הצבא . המצרי בארץ עוד באותו לילה יצאו המטוסים להפציץ את אל-עריש. הפעם אותרה המטרה והוטלו עליה כשלוש טונות פצצות. עם הגעת המטוסים הם פוזרו בשדות שונים ולאחר מכן הועברו לרמת-דוד, והופעלו בטייסת 96 “הפטישים” שפעלה כל ימי

המטוסים לעבר חופי ישראל. שניים יצאו לתקוף את מטרותיהם ברצועת עזה ובסיני: האחד פנה כמתוכנן לעבר עזה והשני שנועד לתקוף את אל עריש . הפציץ את רפיח המטוס השלישי נפרד מעל הים משני חבריו למטס ופנה דרומה לעבר צפון אפריקה. הוא טס לאורך חופי לוב ומצרים, ופנה דרומה לעבר מרכז העיר קהיר. בירת מצרים השוקקת חיים היתה מוארת ונתיב הנילוס בהק בלילה הכהה והשחור. ה”מבצר” הבודד זיהה את מטרתו וטס מעליה. שם הוא שחרר

ההפצצה המשמעותית ביותר על בירה ערבית במהלך מלחמת העצמאות נערכה בליל 51 ביולי 8491 במסגרת “מבצע .” נבוט בצ’כיה חנו שלושת המפציצים מדגם “המבצר המעופף”, אשר B-17G בואינג , הוברחו כחודש ימים לפני כן מארה”ב והוכנו למשימות הפצצה. הם הותאמו לנשיאת כוונות גרמניות, מקלעים צ’כיים ופצצות של הלופטוואפה, אנשי הצוות המיומנים בדקו אותם והכינום . לטיסתם הארוכה בליל 51-61 ביולי 8491 יצאו שלושת

1948