אנציקלופדיה יפעת

העידן הצרפתי בחיל האויר צרפת היא המדינה היחידה הנענית לבקשות הרכש של ישראל לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

‏ בספטמבר 5591, עוד לפני פרסום מימד די עסקת הרכש הצ’כית-מצרית, החלו נציגי משרד הביטחון לנהל משא ומתן על רכישת מטוסי קרב מתקדמים, כדי לתת תשובה לאיומים של חילות האויר . הערביים ‏טייסי חיל האויר בחנו את המטוס טריט טון מתוצרת צרפת, שנבנה רק כאבטיפ פוס, ולא הצטיין בביצועיו. כמו-כן הוצע לישראל לרכוש את מטוס הסופרמרין אטאקר הבריטי וכן מטוסי ומפייר שיוצ צרו באיטליה ובצרפת, ואף נערך משא ומתן על רכישתם מנורווגיה. אולם חיל האויר היה זקוק למטוסים מתקדמים . יותר ,15 ‏לנוכח האיום הצפוי ממטוסי מיג F-86 נשא חיל האויר מבטו למטוסי ‏סייבר של חברת נורת’ אמריקן, והיה F-84F מוכן אף לרכוש את הריפבליק , ‏ת’נדרסטרייק. הממשל האמריקני שלא היה מוכן למכור בעצמו מטוסים

113 מטוס אורגן של טייסת

‏ (דגם של מטוס סייבר CL-13 לישראל, התיר לחברת קנדאייר למכור 42 מטוסי בעל מנוע אורנדה שיוצר בקנדה). המטוסים, שכבר נצבעו בצבעי ההסוואה של חיל האויר, ואף פורקו והוכנו למשלוח, עוכבו ערב מבצע קדש (הם יועדו לטייסת .) הסילון הראשונה ‏מתוצרת שבד J-29 מטוס נוסף, שלא נמכר לישראל מסיבות פוליטיות, היה סאאב דיה, מטוס קרב מתקדם שכונה “החבית המעופפת”, על שום צורתו העגלגלה.‏ . רק צרפת ניאותה באותם ימים למכור לישראל מטוסים

מטוסי נורד לחיל האויר בין שפע הציוד שהצרפתים היו , מוכנים לספק לישראל, היו טנקים

משאיות בעלות יכולת עבירות גבוהה, תותחים ועוד. כמו כן

התעקשו הצרפתים למכור לישראל 2501 שלושה מטוסי תובלה נורד נוראטלס. ישראל נאלצה לרכוש אותם כחלק מעסקת רכישת מטוסי הקרב. אולם מטוסים אלה הוכיחו עצמם היטב במבצע קדש, בטיסות מטען והטסת חיילים לשדות שונים במדבר סיני, כולל א-טור, שארם א-שייח ועוד. רבים אחרים נכנסו . לשרות בשנים שלאחר המלחמה הצרפתים השאילו לחיל האויר הישראלי 01 מטוסי דקוטה לימי המבצע והם הוחזרו לאחר מכן . לצרפת טילים נגד טנקים סוג חדש של נשק שלא הופעל לפני כן באיזור היו טילי נ”ט מסוג נורד . טילים אלה הופעלו מעל SS-10 ג’יפים ונוסו לראשונה מול טנקים וכלי רכב של הצבא המצרי, בהצלח . חה בינונית מאד

דאסו אורגן בצבעי מבצע קדש

‏חיל האויר גילה התעניינות במטוס מיסטר 2‏. לאחר שהתקבלו תוצאות הניסויים שערכו טייסי קרב, בראשותו של סרן בני פלד, הוחלט לוותר עליו. למעשה היה זה אורגן בעל כנפיים משוכות מעט לאחור, שעבר גם שינויים אחרים. המטוס לא התאים לטיסה במהירות גבוהה ועבר את מהירות הקול רק בצלילה נואשת מטה ובמנוע מלא, ונמצא כי לא היה יציב במהירויות אלה. כמטוס ביניים החליט חיל האויר לאמץ את האורגן מתוצרת דאסו ולהמתין עד להשלמת הפיתוח של המיסט . 4, שהיה כבר בטיסות ניסוי ראשונות A טר

1955