אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

מחזור ראשון של מהנדסי תעופה וחלל הטכניון בחיפה מסמיך מהנדסי תעופה וחלל ישראלים ראשונים

לארץ ובשנת 4591‏השלים את הקמת המחלקה לאוירונוטיקה בטכניון. הוא שימש ראש המחלקה וכן סגן נשיא . לעניינים אקדמיים הסמכת המחזור הראשון במקביל לטיפול בנושאי הלימודים, הוק קמו מתקני הניסוי הראשונים, בהם מנה הרת הרוח העל-קולית והמעבדה למבנה מטוסים. עם השנים הוקמו מתקני ניסוי . בתחומים אחרים ומנהרות נוספות

לבקר בישראל. גולדסטיין היה מדען וחוקר בכיר, וגם ציוני נלהב, שעסק בתחום התעופה ומערכות הנעה. הוא זכה ב-9291 להכרה בינלאומית בזכות . התיאוריה שפיתח למדחפי כלי טיס בשנים 8391-9391‏ עבד סידני במעבדתו של פרופ’ תיאודור פון-קרמן בקליפורנ ניה. בימי מלחמת העולם השנייה הוא תרם רבות למחקר התיאורטי והמעשי במוסדות הצבאיים והאזרחיים של . הממלכה הבריטית

המחזור הראשון החל את לימודיו בשנת 1954 במקביל להקמת מתקני ניסוי

פרופ’ סידני גולדסטין

‏ הפקולטה להנדסת תעופה וחלל הצורך בהקמת מרכז מחקר ולימוד אקד דמי בתחום התעופה עודד אנשי ציבור ואקדמיה להקים את הפקולטה להנדסת . תעופה וחלל בטכניון ‏בתחילת 9491‏ הזמין נשיא המדינה חיים וייצמן את פרופ’ סידני גולדסטיין 1923- מאמרים ראשונים ב יש הרואים את ראשיתו של המחקר האוירונוטי בישראל בקובץ מאמרים תיאורטיים במתמטיקה, פיזיקה ומכניקה שנערך על ידי אלברט אינש שטיין, וראה אור בשנת 3291, לכבוד הקמתה של האוניברסיטה העברית . בירושלים ארבעה מבין תריסר המאמרים עסקו בתחום המחקר האווירונאוטי. בין אלה מחקרים “תורת הקורות ויסוד .” דותיה” ומאמר על ה”בורג מעופף - שנכתבו על ידי פרופ’ תיאודור פון קרמן. כמו כן נכתבו מאמרים באויר רודינמיקה ובמכניקה של כלי טיס על ידי זליג ברודצקי, מדען יהודי יליד אוקראינה, שהיה פרופסור למתמט טיקה באוניברסיטת לידס באנגליה . וחבר ההנהלה הציונית

. והלימוד היו בו 21‏ , בוגרים בהם בוגרת אחת, אשר קיבלו את הסמכתם בסוף שנת

בוגרי המחזור הראשון והסגל של המחלקה להנדסה אוירונאוטית

8591. בין הבוגרים היה גם דב סער, לימים ראש פרויקט ערבה בתעשיה האוירית, שמילא שורה ארוכה של . תפקידי ניהול בכירים בחברה פעילות בכל תחומי המחקר ‏הפקולטה להנדסה אוירונאוטית פעלה בכל תחומי המחקר הקלאסיים, בהם , אווירודינמיקה, מבנה, הנעה סילונית . הנעה רקטית ובקרה ‏רבים מבין מאות הבוגרים שהוסמכו בשנים הבאות משמשים בתפקידי מפתח , בתעשיות התעופה והחלל של ישראל . במכוני מחקר ובתעשיות ‏אנשי הפקולטה מעורבים בפיתוחים , רבים בתחומים הצבאיים והאזרחיים וקבלו מעניקי מחקר ממשלתיים ומגור רמי חוץ, אשר סייעו לחוקרי הפקולטה

גולדסטיין נפגש עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון והבהיר לו את הצורך בהרחבת הפעילות בתחומי התעופה, כולל הקמת - מחלקה לאוירונאוטיקה בטכניון. בן גוריון פנה לגורמי התעופה באותם ימים , בהם אל על, חמ”ד, חיל האויר ואחרים וקיבל תשובות מהססות, אולם כאיש חזון הוא החליט ליזום ולתמוך בפעיל , לויות מעשיות להכשרת אנשי תעופה . בהם מדענים, מהנדסים וטכנאים ‏באופן מעשי יותר פעלה “ישיבת מורי 1950 הטכניון” אשר החליטה בפברואר ‏להקים מחלקה להנדסה אוירונאוטית . וקיבלה את הסכמת הוועד המנהל מנהל הטכניון, קפלנסקי כתב באוקטובר 0591 לגולדסטין וביקשו לבוא ולשמש בתפקיד ראש המחלקה‏. גולדסטין הגיע

1958