אנציקלופדיה יפעת
לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת
מטוסים לריסוס עננים מטוסי חיל האויר מגויסים לזריעת עננים להגברת הגשם
עוברים לשימוש בתנורים בשנת 3591הורחבה רשת התנורים הקרקעיים למרכז
הארץ, בעזרת מימון של . פעילי “הדסה” בארה”ב
התוצאות היו חיוביות יותר אך גם כאן המקריות היתה רבה. עם הפסקת השימוש במטוסים הציבו מטעם השרות המטאורולוגי מספר תנורים קרקעיים בעמק יזרעאל וערכו מספר אנליזות שלא הראו תוצאות טובות, בעיקר בשל העובדה שהניסוי לא תוכנן כדי לאפשר מדידה מדויקת ולא . נבנה נכון מבחינה סטטיסטית במשך שבעשנים נעשה שימוש בתנורים קרקעיים אלה עד לכינוס הועידה המדעית של . מכון-וייצמן למדע ברחובות מדענים אוסטרלים ואמריקנים הציעו להשתמש במטוסים ולערוך ניסויים מדויקים ומבוקרים יותר לשם
אשר הותאם לנשיאת מערכות זריעת עננים B-17 מפציץ
, ידיעה על מידת ההשפעה של החומר . ירדו הגשמים בשטחי יהודה ושומרון לווה לצורך הזריעה במטוס B-17- ה . קטן, שהדריכו ועקב אחר הניסוי לאחר הניסיון הכושל נזנח הרעיון . להשתמש במטוסים למשך שנים ארוכות בעיות טכניות מורכבות גם בשיטה לזריעת “קרח יבש” נתגלו חסרונות ובעיקר בשל שיקולים לוגיסטיים. נפח החומר שנדרש לפיזור אפקטיבי היה גדול מאד והשפעתו קצרה מאד. בעקבות ניסיונות שנערכו במדינות שונות נמצאה פעולתו של יודיד הכסף כיעילה ביותר, בכך שהוא עדיין פעיל באזורים נרחבים כ-05 דקות לאחר החדרתו לעננים. החומר המשמש לזריעת עננים מהווה גרעין מרכזי, המסייע לאדי המים להתגבש לטיפות גדולות ולרדת בצורת גשם. הדרך המתאימה ביותר להחדרת והפעלת יודיד-הכסף היא המסת החומר באצטון והבערת התמיסה באזורים המתאימים. ואמנם שיטה זו היא הנפוצה ביותר בארצות המשתמשות ביודיד-הכסף להגברת המשקעים, והיא . הדרך שאומצה לשימוש בישראל
מיעוט המשקעים בישראל, והאפשרות של בצורת, מעוררים דאגה רבה אצל כל אזרח בארץ. מדינת ישראל, ששטחה הוא ברובו שחון זקוקה לכמויות ניכרות של , גשם לגידולי השדה ולצריכה יום יומית ובאין נהרות שופעים ובארות מרובים . מחמירה הבעיה עוד יותר בעטיו של המצב נעשים נסיונות לשינויו בדרך מלאכותית. בארץ מופעלות מספר שיטות להגברת הגשם, שאחת היעילות . שבהן היא זריעת עננים בעזרת מטוסים הפעילויות להגברת הגשם בארץ קדמו להקמת המדינה: כבר בשנת 6491 פנה פרופ’ דוד ברגמן ממכון וייצמן לרודולף פייגה, מנהל השרות המטאורולוגי דאז, וביקש את חוות דעתו על אפשרות . להגברת הגשם באמצעים מלאכותיים “מבצר מעופף” תוקף עננים ברם פעילות ממשית החלה רק לאחר קום המדינה: בשנת 9491נעשו הכנות לזריעת עננים ב”קרח יבש”. באוגוסט אותה שנה הוטענו כמויות גדולות של B-17 החומר לתוך התא של מפציץ “המבצר המעופף” ובמהלך הטיסה שנמשכה זמן רב, פוזר החומר לתוך קבוצות עננים. בשל חוסר תיאום ואי
עיקוב אחר השפעת הזריעה. לאור נסיונם של האוסטרלים בשטח זה, נרכשה מהם השיטה להגברת הגשם והוחל בניסוי . בארץ דקוטה מגויס למבצע בסתיו 0691, משנודעו התוצאות , הוודאיות של הפעילות באוסטרליה הוחלט להטיל על צוות של חיל-האויר . לתכנן מתקן לזריעת יודיד-הכסף העבודה על תכנון המתקן החלה בספטמבר אותה שנה והוא הותקן מתחת לכנפיו של מטוס דקוטה של חיל-האויר. המערכת שנבנתה בלחץ זמן, היתה חיצונית והופעלה ע”י שני מיכלי חנקן בתוך המטוס. מיכל התמיסה נישא בגחון המטוס ובעזרת צינורות הועבר החומר לשנימבערים . שמוקמו מתחת לכנף שמאל 16- טיסת הניסוי הראשונה נערכה ב בנובמבר 0691, וכבר למחרת נערכה טיסה מבצעית להגברת גשם. מטוס הריסוס הגדול הופעל במשך זמן מה בחיל-האויר ובהתערבותו של מפקד החיל, עזר ויצמן הוחלט להעביר את הנושא לחברת ארקיע.
1961
Made with FlippingBook flipbook maker