אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

- במהלך טיסה זו הא טס במהירות על קולית במשך 14:6 שעות והשלים אותה . בתוך 94:01 שעות הטיסות לסיימור ג’ונסון מזג האויר מעל איזור ניו יורק היה גשום וסוער ושלג ירד וכיסה את הבסיס. בשל כך הוחלט להוציא את הטיסות הבאות . מבסיס סיימור ג’ונסון בצפון קרוליינה מבסיס זה נערכו חמש טיסות של מטוסי 1973 . הטיסות נערכו ב-2 בדצמבר SR71

. לקחתי כ-000,01 גלון של דלק לאחר שהשלמתי מספר בדיקות שלאחר תדלוק, הצתתי את המבערים והתחלתי בהאצה לשיוט במהירות מאך 3 לחציית האוקינוס הטלנטי. ביצועי המטוס היו ללא בעיות הודות למאמצים של אנשי .” התחזוקה נורת אזהרה נדלקת במהלך הטיסה נדלקה נורת אזהרת שמן מנוע בתא. הטייס נאלץ להפסיק את

משימות הצילום הארוכות: מטוסים מספר 459 ו-979, האחד שימש כמטוס הביצוע הראשוני והשני כמטוס חלופי . למקרה של תקלה הטיסה הראשונה בוצעה כשבוע לאחר פרוץ המלחמה. ב-31 באוקטובר יצאו הטייס ג’ים שלטון ומפעיל המערכות גארי קולמן במטוס 979 למשימה הראשונה. הם המריאו מבסיס האויר , גריפיס לטיסה שנמשכה 31.11 שעות כולל שישה תדלוקים באויר ויותר מחמש שעות טיסה .3.0 במהירות מעל מאך

, הטיסה הסתיימה בהצלחה וסרטי הצילום הועברו מיד לפיתוח ופענוח. כך יכלו נשיא ארה”ב ריצ’רד ניכסון ואנשי הממשל לדעת על התפתחות הקרבות ברמת הגולן ובחזית מול מצרים . ביזור התעלה 25- הטיסה השניה נערכה ב באוקטובר. אנשי הצוות אל ג’וארז וג’והן פולר

שיצאו לגיחות ארוכות למזרח התיכון במהלך מלחמת יום כיפור SR-71 אחד ממטוסי הלוקהיד

979 המריאו במטוס לטיסה שארכה, כמו . קודמתה, 31.11 שעות

) (הצוות ג’ים סליבן ונואל ווידיפילד . במטוס 469. הטיסה נמשכה 65-9 שעות ב-01 בדצמבר (הצוות פאט בלדסו ורגי בלאקוול) היא נערכה במטוס 979 בגיחה . שנמשכה 00:01 שעות 1974 הטיסה הבאה נערכה ב-52 בינואר ) (הצוות באק אדאמס וביל מאשורק מספר 179. הטיסה SR-71 במטוס . נמשכה 40:01 שעות ב-7 במרס 4791, בשל המשך הלחימה . עם הסורים יצאה גיחה נוספת לדרך הצוות היה טיי ג’ודקין וג’והן מורגן . במטוס 979. הטיסה ארכה 54:9 שעות ”’ הטיסה האחרונה במבצע “ג’יאנט ריץ SR-71 נערכה ב-6 באפריל 4791, במטוס מספר 979. הצוות היה לי אנסום וטום אלוקה. הם המריאו מבסיס סיימור . ג’ונסון וחזרו לשם לאחר 64:9 שעות טיסות מטוסי הביון נתנו לאמריקנים תמונה ברורה על היערכות הכוחות . בזירות הלחימה השונות החלטת הממשל האמריקני למנוע , מישראל את הצילומים מטיסות אלה לעומת הנדיבות שהפגינו הרוסים, היתה אחד מן הגורמים העיקריים שהביאו להחלטה לפתח ולשגר לויין ביון ישראלי . באופן עצמאי

פעולת המבערים ולהצית אותם מחדש לאחר שהנורה כבתה. עת התקרבו לקצה המזרחי של הים התיכון חלפה “הציפור השחורה” מעל ישראל, ירדה דרומה ומזרחה לטיסה מעל קהיר, פנתה שוב שמאלה במהירות מאך 51.3 וחצתה את סיני. משם המשיך המטוס צפונה . לאורך ים סוף, ים המלח ורמת הגולן הוא הגיע עד לבנון ערך פניה רחבה וחדר למרחב האוירי הסורי. משם טס שוב מעל ישראל, וחזר לסיני כדי לצלם פעם נוספת את איזור הלחימה. הוא האיץ את המטוס למאך 2.3 לפני שחלף על פני . מצרים ויצא מעל פורט סעיד בהיותו מעל הים התיכון הוא הנמיך לגובה 000,52 רגל כדי לפגוש את מטוסי התדלוק, אך שם היתה סופת ברקים ורעמים. למרות זאת הוא הגיע לנקודה , בדיוק בזמן ובנתונים, ושם, בין העננים הוא גילה את מטוס התדלוק. במיכליו היו פחות מ-51 דקות דלק. ג’ים נערך לנחות במסלול החירום בכרתים מרחק של כמאה ק”מ משם, אם לא היה פוגש 10,000- במטוס התדלוק. המטוס ינק כ גלון של דלק ומשם המשיך מערבה. מעל האזוריים הוא תדלק שוב, לפני שהאיץ למאך 3 מעל האוקינוס האטלנטי כדי . לנחות בבסיס האויר סיימור ג’ונסון

היה זה יום אחד אחרי הפסקת האש והאמריקנים בקשו ללמוד על מיקום הכוחות בזירה הדרומית. טיסה שלישית נערכת ב-2 בנובמבר 3791. אנשי הצוות היו הטייס בוב הלט ולארי אליוט שיצאו . שוב במטוס 979 וטסו 02.11 שעות , לא כל הטיסות עברו בצורה שגרתית והיו גם טיסות שעוררו חרדה בלב אנשי הצוות, כפי שאירע לצוות בטיסה האחרונה, מבסיס האויר גריפיס שנערכה ב-11 בנובמבר. אנשי הצוות במטוס 469 היו ג’ים ווילסון וברוס דוגלס. על הטיסה סיפר ג’ים: “המראנו בשעה 2 לפנות בוקר ללילה סתוי בהיר וצונן, 51 אינצ’ים של קרח כיסו את המסלול. הכל היה שקט עד שהצתתי 17,000 את שני מבערי המנועים שסיפקו ק”ג דחף. את 054 המיילים הראשונים 0.9 טסנו במהירות תת-קולית במאך היות והיה עלינו לצאת מנתיבי הטיסה של המטוסים המסחריים בחוף המזרחי לפני שנוכל לתדלק בביטחון. טייסים רבים לא מבינים את המשמעות של חושך, עד שהם לא נמצאים במצב כזה. אתה יכול להשוות זאת לתדלוק בתוך קסת דיו שחור. ערכתי שלושה תדלוקים מעל צפון האטלנטיק, בדממה . אלקטרונית מוחלטת לפני עלות השחר