עומר שדה
עומר,
היית חבר יקר וקרוב, קולגה שלי בעבודה במשך שנים רבות. שנה כשחזרת לארץ מניו יורק. מהר מאד הפכנו לחברים קרובים כי עומר, 14 נפגשנו אי שם לפני היית אדם שכולם רוצים להיות חברים שלו. הדירה הראשונה שלך בישראל אחרי ניו יורק היתה הדירה של ללי. אמרתי לך בזמנו שהדירה הזו מגיעה עם נוף לעצים, וחבר נוסף בילט אין – איתי אטיאס שגר בבניין השכן. כמובן שגם אטיאס ואתה הפכתם לחברים. מיד עוררת עניין בקרב החברות הרווקות של ללי. בחור מקסים, מצליח, חכם וחייכן, רק הגיע מניו יורק - מה עוד אפשר לבקש? אני זוכר את השיחה עם קארין, כשתכננו להכיר בינך לבין דיקלה. שניהם אוהבים ספורט, שניהם מצחיקים בטירוף, חשבנו שזה חייב לעבוד. וזה אכן עבד. התחתנתם ונולדו לכם בנות מקסימות. אהבת לבלות, והיית ממש-ממש טוב גם בזה. היית כל כך טוב שהסינים שקנו את תנובה, הציעו לך עבודה. הם פשוט רצו שתמשיך לבלות איתם גם אחרי סיום העיסקה. תמיד התנדבת לעזור ואהבת משימות מיוחדות. היית הנהג בחתונה שלנו – אבל רק בדרך הלוך כי בחזור קצת היה לך קשה לנהוג... כשיונים נתקעו במעקה בדירה, התנדבת לחלץ אותן. בחיים שלי לא ראיתי מישהו כל כך טוב עם יונים. בעצם היית מצויין בכל. גם כשהיה צריך לנהל עיסקאות מורכבות עם מיליון משימות. כולם אהבו אותך עומר. בחור זהב. מוצלח. חבר אמיתי. יהיה זיכרך ברוך.
שי אבא
99
Made with FlippingBook Digital Publishing Software