עומר שדה

חוברות עם תמונות עירום. מה עושים עם השלל המרגש הזה? מחביאים מתחת למיטות. לפעמים תפסו האומץ והיוזמה היצירתית של עומר כיוונים בלתי צפויים ואף מסוכנים. אחד מחבריו סבל מפוליפים באף והיה עליו לעבור ניתוח להסרתם. עומר, חבר טוב שכמותו, החליט לעזור לילד, ששמח על הסיכוי להימנע מהניתוח. בעזרת מברג חיטט במעלה אפו של החבר, מנסה לאתר ולחלץ את הפוליפים. מפתיע ככל שזה נשמע, הכול הסתיים בטוב, ללא דימום או חבלה, ולא נרשם כטראומה מיוחדת. בכל מקרה הניתוח בבית החולים לא נמנע. במשפחת שדה תמיד אהבו לטייל ובני המשפחה זוכרים שפע רגעים יפים שחלקו עם עומר. "כשענת תכננה את הגן הלאומי בבית גוברין", נזכר האח המאומץ יעקב, "היינו זוחלים במערות מסתור וקולומבריום ברחבי חבל לכיש ועומר, תמיד סקרן וכמעט חסר פחד, זחל בתוך מחילה שהיתה מעט רחבה מגופו, מבלי לדעת לאן אתה זוחל ומה ממתין בקצה. זה לא מצב שכל אחד מצליח להתמודד אתו, אבל עם עומר זה תמיד היה כיף גדול". שנות הילדות התחלפו בשנות הנעורים ועומר חיפש גירויים ואתגרים ומשימות לביצוע, יצירה ובנייה. בכתה ה' השתלבו ילדי שובל בבית הספר של קיבוץ בית קמה. תקופת האיחוד בין ילדי שני הקיבוצים היתה כרוכה בחוויה של חופש, בתחושת עצמאות והתבגרות, רחוק מהמעורבות של ההורים. עד שעות הצהריים למדו ואחר כך השתלבו בחוגים. עומר בחר כמובן בחוג צפרות. , קיבל מאחיו יעקב מתנה ייחודית ומרגשת: אתון קטנה, ממש בת כמה חודשים. 11 כשעומר הגיע לגיל היא הופיעה כשלראשה זר בוגנוויליה, נישאת על ידיו של יעקב, שהניח אותה על הרצפה בביתו של עומר. האתון המבוהלת עשתה כמה שפגאטים נוגעים ללב על המרצפות החלקות, אל מול עיניו המופתעות והזוהרות של עומר שליבו עלה על גדותיו. האתון קיבלה את השם שרקיה ונבנתה לה מכלאה. כדי שלא תהיה בודדה נמצא לה גם חבר, חמור זכר בשם ג'חש. למרבה הצער מתה שרקיה וג'חש נותר לבדו. עומר ריחם על החמור שנותר בבדידותו, ולא הסכים לרתום אליו אפילו עגלה קטנה. אחרי כמה שנים נמצא לו מקום חדש בחווה שגידלה חמורים לצרכי תיירות. עומר וחבריו לא פיספסו הזדמנות טובה למעשה קונדס הגון: בבית הילדים נהגו המטפלות לאכול יוגורט עם סובין לארוחת הבוקר. עומר הגה רעיון לערוך ניסוי - את הסובין של המטפלות החליפו בתערובת שאכלו החמורים. במשך כמה ימים המטפלות לא הרגישו בהבדל, עד שעומר התוודה, לא לפני שהשיג חסינות: הובטח לו שלא יכעסו עליהם.

13