עומר שדה
שבע שנים לאחר שהתחיל לעבוד באייפקס, השתנה משהו בהתנהלות של עומר. זה התחיל ברטינה שהלכה והצטברה לביקורת על הוראות שהונחתו מלמעלה, על שעות העבודה הארוכות שלא תמיד נראו לו מוצדקות והכרחיות. הוא התקומם גם כלפי החובה להיות זמין ללא הפסקה והביע אי שביעות רצון גוברת. כל עוד חי חיי רווק, יכול היה להסתפק בהתרעננות בסופי שבוע ופה ושם בערבים. אבל משהקים משפחה, כשתינוקת שאך נולדה ממתינה בבית, קשה היה להסתפק בשבתות בלבד, והתעורר בעומר הרצון להיות פנוי יותר. בשיחות עם חברים החל לבטא צורך גובר והולך לעצור את דהירת הרכבת ולפרוש.
עומר עם תמרה
88
Made with FlippingBook Digital Publishing Software