עומר שדה

יכולתו הפיזית של עומר התמעטה, אך ישראל המשיך לטייל איתו ולהעסיק אותו בהתאמה למצבים המשתנים. ישראל הצטיין בסבלנות אינסופית והבנה לעומר וטיפל בו במסירות ובאהבה גדולה. , עם קבלת הסכמתה של דיקלה, 2021 בינואר עבר עומר לדירה שכורה נפרדת תחת השגחתו הצמודה של רודל המטפל הפיליפיני, שגם הוא טיפל בעומר במסירות סבלנות ואיכפתיות עד יום מותו. היא מחלה נדירה וחשוכת מרפא, bvFTD הגורמת לשינויים אישיותיים והתנהגותיים שבעקבותיהם עומר איבד את היכולת להתנהגות חברתית ראויה. הוא היה חסר עניין ומוטיבציה, איבד רגישות ויכולת להבעת רגש, והתנתק ממה שקורה סביבו. אי אפשר היה להבין מה עומר מרגיש, מה הוא רוצה, מהם הצרכים שלו מלבד הרצון לאכילה אין סופית בלתי נפסקת. במהלך חמש שנות המחלה ניסינו למצוא לו עיסוקים נוספים שיעניינו אותו, כמו טיפול במוזיקה ושחייה טיפולית. לבסוף בחרנו ברכיבת סוסים טיפולית אחת לשבוע.

רכיבה עם אבא על אופניים

בשנים הראשונות של המחלה חברי הילדות משובל (שחף, איתמר ושחר) יזמו עבורו טיולים ליומיים עם לינה בשטח, עד שכבר לא ניתן היה להוציא אותו לטיולים.

עם יעקב האח המאומץ

לאורך השנים הללו גור דרור, חבר מהיחידה, הקדיש שעות רבות בסופי שבוע לרכיבת אופניים עם עומר, ואף לימד את בנותיו לרכוב. הרכיבה עם גור פסקה כאשר עומר הפסיק להתייחס לתמרורים והפגין חוסר זהירות ברכיבה. אז התחיל בני ברכיבת טנדם (אופניים עם שני מושבים) לאורך פארק הירקון, אך גם זה פסק כי עומר לא שיתף פעולה. מומו חברו טייל עם עומר בהרבה שבתות בבוקר לאורך חוף הים, ועוד חברים מהלימודים ומחיי החברה שלו ביקרו אותו והתעניינו בו.

96