מיכה פרי

1 0 / 1 0 / 1 9 4 5 - שחרור מעפילי עתלית

על השומרים (יהודים ערבים ואנגלים) צריך היה לארגן את המעפילים ליציאה מהירה מהמחנה. “הציגו אותי בתור מורה לעברית, הואיל והייתה פנייה של המעפילים שהסוכנות תביא מורים לעברית. גם יתר אנשי הפלמ“ח הגיעו בתור מורים לעברית. יצחק רבין אמר לי שישנם בין שומרי המחנה גם שוטרים יהודים, מלבד השוטרים הערבים והאנגלים. בינתיים היו ידיעות על שוטר יהודי אחד שהוא איש מהימן. למחרת בבוקר, עשיתי היכרות עם שוטרים יהודים נוספים שהיו במחנה בין היתר הכרתי את חנוך סבירסקי, חבר קיבוץ עין חרוד. ידעתי שאפשר לסמוך עליו. סיפרתי לו שכל ענין המורים זה בבל“ת. אני איש פלמ“ח ויבואו הנה עוד שישה אנשי פלמ“ח לשחרר את המעפילים. באותו יום הגיעו ה‘מורים‘: שמואל הוכמן, מיכה פרי, שאול ביבר, ישעיהו בודילבסקי, עוזי במירובסקי וגבעון יעקבי. כולם אנשים מצוינים ומדריכי קפא“פ. חנוך מסר לי ידיעות רבות וחשובות על סידורי השמירה בלילות, ריכוזי האנגלים והשומרים הערבים וכו‘. מסרתי את המידע ובהתייעצות הועלו רעיונות איך להתגבר על השומרים הערבים שישמרו באותה משמרת בה תתבצע הפעולה. נזרק רעיון שנתקע לי עמוק בראש, לקלקל את הרובים של השומרים. הזמנתי את חנוך שוב וקיבלתי ממנו פרטים נוספים על השמירה. אנשי פלמ“ח, התנפלו על 2 , חדרו שלוש יחידות כל אחת בת 12.50 “הביצוע: בשעה השומרים הערבים בצד מזרח, צפון ומערב. השומרים ניסו לירות אבל הרובים לא פעלו. קשרו את השומרים והביאו אותם למקלחת הציבורית במחנה. “ובכן, הישג חשוב מאוד השגתי — לא היו יריות בשעת הורדת השומרים על ידי אנשי דקות בלבד. 10 חוליית הפלמ“ח. כל זה ארך נתתי איתות ממקום מושבי על יד הגדר החוצה שאפשר לפרוץ. הכוח 1:00 “בשעה הפורץ פרץ את הגדרות מצד צפון. ראשון חדר המג“ד נחום. התחבקנו ואמרתי לו שהכל בסדר. מיד אחריו חדרו שתי מחלקות פלמ“ח, בפיקודם של יצחק רבין ושאול יפה.

, הסתיימה מלחמת העולם השנייה. ניצולי השואה 9/5/1945 - עם כניעת הצבא הנאצי ב והפרטיזנים היהודים התרכזו בחודשי הקיץ במחנות בגרמניה, בחסות צבאות הכיבוש של המעצמות (ארה“ב, אנגליה וצרפת), אך לא היה להם לאן להגיע. כל הארצות סגרו את שעריהן בפניהם. המקום היחיד, שהיה מוכן לקבלם, היה היישוב היהודי בארץ ישראל. אך ממשלת המנדט אסרה עליית יהודים לארץ. התארגנה העפלה בים. בתחילה הצליחו כמה ספינות מעפילים להגיע לחופי הארץ והעולים הועלו לחוף בעזרת אנשי הפלמ“ח. במשך הזמן הביאה בריטניה הרבה ספינות מלחמה ואלו היו תופסות את אוניות המעפילים, מביאים אותן לארץ. את האנשים היו כולאים במחנות מעצר. מחנה מעצר כזה היה בעתלית. מאוחר יותר גירשו הבריטים את המעפילים לקפריסין, שהייתה אז מושבה בריטית. מעפילים. היה חשש שהבריטים 200 - היו במחנה עתלית יותר מ 1945 בראשית אוקטובר יגרשו אותם מהארץ. מפקד הפלמ“ח, יגאל אלון, קיבל פקודה ממפקד ה“הגנה“, לשחרר בכוח את המעפילים מהמחנה בתוך ימים ספורים. יגאל אלון הטיל את המשימה על מפקד בגדוד הראשון של הפלמ“ח — נחום שריג. מפקד הגדוד וסגנו, יצחק רבין, החלו מיד בהכנות נמרצות. התוכנית הייתה לפרוץ למחנה באישון לילה, להוציא את המעפילים ולהביא אותם ליישובים על הכרמל — בית אורן, יגור והסביבה ולהטמיע אותם בין התושבים. חלקים מעדותו של שלום חבלין, מפקד כיתת ההכנה בתוך המחנה “... נסענו לקיבוץ אלונים, שם היה מטה הגדוד. באוהל אחד ישב יצחק רבין, שהיה קצין המבצעים של הגדוד הראשון, על השולחן לפנים הייתה ערמת מפות וניירות. יצחק הסביר לי את רזי התוכנית ובמיוחד מה תפקידי. עלי להיכנס למחנה, למחרת בבוקר, ולמחרתו יבואו בעקבותי עוד שישה אנשי פלמ“ח, שאותם נקבע ביחד. כולם אנשים מובחרים. התפקיד היה ללמוד את השטח לפני הפעולה ובהגיע שעת הפעולה — להשתלט על שומרי המחנה על מנת לאפשר לכוח הפורץ לחדור פנימה. עם ההשתלטות

ת י ל ת ע 22