מיכה פרי

חיים חפר . . . . . . תן רגע תן להם רגע, תן עוד יום אחד לנשום את הניחוח הנפלא הזה, את פרח השלום תן להם לדור הזה, לדור של שנת תש“ח תן להם שלום לפני שיישכח. תן יום אחד ואם תהיה נדיב אז תן שבוע ליוסי, יהודה, איצ‘ה, לרחליק, ליהושוע הנצח לא ישכח אותך, אתה שלום נתת גם כשהם יריחו את הפרחים מלמטה. שמע, תן שלום לדור הזה אשר עדיין חי עם השורות של ע. הלל ויהודה עמיחי ועם הנערים אשר נותרו לעד בזיכרון ושעדיין לא אמרו את השלום האחרון. תן להם עוד יום אחד, או תן להם דקה בשנת המלחמה ההיא עשו הם דרך ארוכה אין סלע ואין דיונה אשר לא עמדו שם דום ושלא שתלו שם את ניחוח השלום. אך, איזו מתנה זו לכל נערה ואיש יהיה זה המגש שרק אתה אותו תגיש תן את הפרח אשר לא אוּכַּל במלחמות ואש תן את פרח השלום, תן, חבר, אני המבקש!