מיכה פרי

ב החליט מיכה לפנות ללימודים בטכניון. בן עשרים ותשע היה, 1951-1950 שנת ומאחוריו רק אחת-עשרה כיתות. שנה תמימה ישב בבית והתכונן לבחינות. בטכניון נהגו בו לפנים משורת הדין וויתרו לו על בחינה או שתיים בזכות עברו הצבאי העשיר. הוא התלבט בין ארכיטקטורה להנדסת בניין, ובחר בהנדסה משום שחשש כי יכולתו הדלה בציור תעמוד לו למכשול בארכיטקטורה. את לימודי ההנדסה בטכניון אהב. הוא ראה את ההנדסה לא כמקצוע טכני אלא כאמנות, ואכן לימים יגדירוהו עמיתיו מהנדס-אמן. לאחר פירוק הפלמ“ח לא היה בידי הצבא החדש והאביון כסף לפצות את הלוחמים שהשתחררו, ונמצאו דרכים שונות ומשונות להעניק להם מענק כלשהו לפתוח בו את חייהם האזרחיים. מיכה וחבריו: נמרוד אשל ואייק אהרונוביץ — שלושה דלפונים, משוחררים טריים, קיבלו מהקרן הקיימת ומהסוכנות אישור לייבא שני צריפים שבדיים ולהקימם בשכונת התקווה. מיכה ונמרוד, החברים מילדות, גרו בצריף אחד ואייק גר באחר. למעשה מיכה גר-לא-גר אצל הוריו, ואת הקומה השנייה בצריף השכיר. שני הצריפים שימשו מרכז להתכנסויות חברים מהפלמ“ח. יום אחד הגיעה לשם טוטי, בתו של האדריכל זאב רכטר — מי שיודע מה שמה, שיקום! ולא יצא זמן רב ולשני הצדדים נהיה ברור שהם עתידים להקים משפחה. מיכה לא היה זר לגמרי למשפחת רכטר. יעקב הכיר את מיכה עוד מימי בית החינוך. הוא היה מצטרף בשדרות רוטשילד אל החבורה שיצאה ממעונות עובדים ברחוב מזא“ה. הוריו של מיכה היו אורחים קבועים בבית רכטר, וכשבא היום שבו הוצג מיכה בבית המשפחה, הגיב אחיה בפליאה: “מה?! הפרחח הזה?!“ ואולם עד מהרה נוצר קשר שאין חזק ממנו בין מיכה, יעקב וזאב. בתקופת הלימודים הלך הקשר בין מיכה לטוטי והתהדק. כאשר סיים מיכה את הקורס הראשון ועבר לקורס השני, סיימה טוטי את הקורס הראשון והשני גם יחד. לא חלפו אלא כמה חודשים והשניים עברו לגור יחדיו. טקס הנישואין הרשמי נדחה. בנץ, חברו הטוב של מיכה, עמד לפני ניתוח קשה. מיכה רצה בכל מאודו שחברו ישתתף בחתונה ודחה את מועדה עד לאחר הניתוח. לרוע המזל נפטר בנץ על שולחן הניתוחים והחתונה נערכה לאחר מותו. באותה התקופה למדה אחותו רינה אמנות בפריז וחלתה. חמישה ימים הפליג האח הדואג באונייה כדי להיות לידה בחולייה. לאחר החתונה גרו מיכה וטוטי בחדרון זעיר, שהשירותים שלו היו בחצר. אחר כך עברו לבית הוריו של אמנון זיו מגבע. חייהם של אמנון ורותה זיו נשזרו בחיי משפחת פרי. רותה, אחותו של אמנון, שירתה בצבא הבריטי. כאשר הוקם הפלמ“ח נשא אותה מיכה לאישה בנישואים פיקטיביים כדי לשחררה מהצבא הבריטי. כך עשה גם אמנון לרינה, . אותה שנה נולדה בתו הבכורה תמי 1953 - אחותו של מיכה. מיכה סיים את לימודיו ב וטוטי הפסיקה את לימודיה. מהנדס חדש. אב טרי. דף חדש נפתח. עוד שלושה בנים

יתווספו למשפחה במרוצת השנים: שאולי, עודדי ונמרוד (נימי). משפחת פרי הצעירה קבעה את ביתה ברמת השרון. מיכה השתלב מיד במשרדו של חמיו, זאב עם הגיסים ב רכטר. מן הרגע הראשון שררה ביניהם הבנה הדדית. משה זרחי ויע הוא הרבה לעבוד עם יעקב רכטר, אחיה של טוטי. השניים התחברו זה לזה כמו היו חלקי תצרף תואמים. אהבה משותפת הייתה להם — לכבוש כל אתגר לא שגרתי, להעלות רעיונות שנחשבו מטורפים ולהוכיח שאפשר בכוח הידע והיצירתיות שלהם. על כך יספר לימים האדריכל זלמן עינב: “בנין המבקרים בטכניון הנו ייחודי מבחינת הפתרון ההנדסי והאדריכלי מאחר שהמבנה כולו, שהוא בעל מפתח וקונסולות גדולים מאוד, נשען על שני גרעינים חיצוניים בלבד. “לאחר יציקת התקרה מעל לקומת הקרקע, ולאחר שהקבלן התריע שהתקרה תקרוס כאשר יוסרו הפיגומים, נעמד מיכה מתחת לתקרה בעת הורדת הפיגומים וזאת תוך שכנוע עמוק בעבודתו ובצדקת הפתרון ההנדסי — וכאשר הפיגומים הוסרו, התקרה שקעה פחות ממילימטר אחד ומיכה המהנדס עמד תחתיה מאושר וגאה. “כך צריך לנהוג מהנדס יוצר השלם עם תפיסתו ותכנונו ומאמין בפתרונות שהוא מציע. היצירה ההנדסית והאדריכלית אצל מיכה הייתה תמיד מכלול משולב שיופיו ההנדסי ואיכותו האדריכלית מהווים שלמות כפי שהדבר אכן צריך להיות אצל מהנדס יוצר, ומיכה היה מהנדס יוצר, ומהטובים שבהם.“ המאורע נחרט גם בזיכרונו של דני קרוון: “באותו לילה לא יכולתי לישון. ידעתי שהשכם בבוקר יעמוד מיכה מתחת לתמוכות התקרה במבנה שתכנן בחיפה. ‘מישהו‘ טען שהתקרה תקרוס כשיפרקו את התמוכות המחזיקות אותה. מיכה, שחישב את המבנה ואת הקונסטרוקציה של התקרה, היה בטוח שהיא תחזיק בכוחות עצמה, וכדי להפגין את ביטחונו בחישובים החליט להיות שם, במקום, בעת הסרת התמוכות. “הייתי בטוח שהוא צודק, ובכל זאת לא יכולתי להירדם. בבוקר התברר שהכול עבר בשלום. ה‘מישהו‘ שפקפק בחישוביו היה מעורב, שנים מאוחר יותר, באסון הנורא של הגשר שקרס אל הירקון במכבייה. מיכה לא שמח לאידו של האיש שפגע בו, הוא פשוט ריחם עליו. (שתכנן את בניין האופרה בסידני), Ove Arup “לפני שנים רבות אמר המהנדס הנודע כי תפקיד המהנדס לגרום לכך שעבודת האדריכל תעמוד ולא תקרוס. אצל מיכה אמירה זו קיבלה ממדים נוספים החשובים מאוד לאדריכל, שעל המהנדס להציע פתרונות אדריכליים ייחודיים שעליו, כמהנדס, להבטיח את יציבותם, וכך גם האמין ונהג בעבודותיו עם אדריכלים. כל בניין שתוכנן במשותף עם מיכה הנו תוצאה של חיפוש פתרונות אדריכליים והנדסיים, ולא רק הכתבות חד-ממדיות של האחד כלפי השני. לכן הבניינים שמיכה היה מעורב בבנייתם הם בעלי איכות אדריכלית-הנדסית גבוהה.“ אמר האדריכל זלמן עינב.

ן ו כני ט 36