מיכה פרי

בשער הספר

ספר זה אינו מבקש להיפרד ממיכה אלא לשוב ולהיפגש עמו. צרור בו במילים ובתמונות סיפורו של צעיר עברי שפרקי חייו שלובים בהיסטוריה של ארץ ישראל בדרכה מיישוב עברי למדינה יהודית. התמונות לוקות בחסר. ברבות מהן אין דמותו של מיכה מופיעה. קצת משום שמחתרת אינה מצטלמת, וקצת מפני שהוא צילמן. מאותו הטעם הוא נעדר גם מן התמונה החותמת את מלחמת העצמאות — דגל הדיו על ראש התורן באום-רשרש שבמפרץ אילת. ואולם הדמות שלא נאספה אל התמונות, שמורה בלב חבריו. הם זוכרים איש חזק וצנוע, רב-כוח ורגיש, שחיבוקו שובר צלעות ולב, לחיצת ידו מרסקת אצבעות, מרצו הבלתי נדלה סוחף אחרים, וחיוך מיוחד נדלק בעיניו השובבות כשהמצב הוא לאחר ייאוש. הייתי סבור שאני מכיר אותו. חבר. היינו חברים באותה תנועת נוער, למדנו באותה גימנסיה, שאותה פקד רק בשעות רצון מעטות, נפגשנו בפלמ“ח, עשינו דרך ארוכה יחד, כתבנו יחד עם חיים גורי את הטקסטים החקוקים באבן באנדרטה של חטיבת הנגב, הייתי שותף לדיונים על אופיו ומיקומו של בית הפלמ“ח, אבל רק אחרי מותו נודע לי שגם בתחום המקצועי, שמעולם לא התפאר בו, הטביע חותם. חוברת זו תבקש למלא את החסר. הסיפור ילווה את התמונה והתמונה תבהיר את הסיפור. דברי חברים, בין שאמרו בין שכתבו, יהיו שלובים בסיפור, דברים בשם אומרם, להאירו מזוויות ראייה שונות.

נתן שחם