גושפרתה - גיליון 871

'

בלב העניינים

| יעקב אילוז |

לפני מספר שבועות חגגו ברוב עם את שבת חיי שרה במערת המכפלה, כתבנו יעקב אילוז נפגש עם אחד ממארגני האירוע לשמוע על החוויה שהשנה שברה שיאים מבחינת האנשים שהגיעו למקום היום שאחרי שבת

איך מרימים Ï הפקה כזו?

הדרך מהבית שלי למערת המכפלה לוקחת לא יותר מחמש דקות ברכב ומרבע שעה ברגל. בערב שבת חיי שרה האחרונה היו כאלו שעשו את אותה הדרך בקצת פחות משעתיים, לרגע היה נדמה שחסר רק שמישהו יתזמן את זה בגלגל"צ. לפני כעשרים וחמש שנה, בתחילת שנות התשעים, הגו ראשי היישוב היהודי בחברון את השבת הזו, במטרה לחבר כמה שיותר אנשים אל קברי אבותינו, ובכך לסלק את חרב הגירוש שהונפה מעליהם.

ראשית, בזכות שיתוף פעולה מבורך בין ארגונים וחברים רבים שחוברים למען הצלחת השבת: היישוב היהודי בחברון, חב"ד חברון, מנהלת מערת המכפלה, המועצה הדתית קריית ארבע-חברון, קרן מורשת מערת המכפלה, הכנסת אורחים חברון, הרשות המוניציפלית והמועצה חברון המקומית קריית ארבע. שנית, צריך להבין - זה לא אירוע שנבנה ביום אחד, זו תוצאה של השקעה

צילום: הרחפן הצהלי

"

לפני כעשרים וחמש שנה

ארוכת שנים. לפני כעשרים וחמש שנה קמו כמה משוגעים לדבר, וחשבו שאולי יבואו כמה עשרות או מאות, לכל היותר. עם הזמן, העניין הפך למסורת וכיום שבת חיי שרה הפכה לחג של ממש בלוח השנה היהודי, חגה של עיר האבות. כמעט אין מי שלא מכיר אותו, או לפחות שמע עליו. לראיה, גם בשנים שבהן לא יצא פרסום מסודר, ראינו כאן אלפים רבים שהגיעו. מבחינה לוגיסטית, הצלחת האירוע מבוססת על אירוח של אנשים בבתי משפחות מקומיות. זה המקום לציין את תושבי עיר האבות שפותחים את ביתם בפני עשרות אורחים, ולפעמים יותר. אין לזה אח ורע. מוסדות החינוך הופכים למרכזי שינה ציבוריים, ובנוסף, מוקמת כאן בין לילה 'עיר אוהלים' עם שלוחות בכל פינה אפשרית ובלתי אפשרית. טרנד נוסף שצבר תאוצה בשנים האחרונות - אנשים מגיעים עם קרוואן נגרר, מוצאים פינה ומתארגנים עצמאית

', בסמוך להסכמי חברון, השבת תפסה 96 בשנת תאוצה, ונדמה שכיום אין כמעט מי שלא שמע על קיומה. השנה הגיעו ממדי האירוח בעיר האבות לשיא של כל הזמנים, שיא שהיכה את המארגנים בתדהמה של ממש. מספר המבקרים היה כמעט כפול מהתחזיות האופטימיות אלף איש עשו השנה את 35- שלהם. מעל ל אלף בשנה 21- השבת בחברון, לעומת כ שעברה. חברון של היום שאחרי מסודרת, נקייה וכמעט שלא נראה בה זכר למה שהתחולל כאן לפני כמה ימים. למעט הררי זבל במקום שבו עמד פעם פח, לכו תדעו, אולי הוא עדיין שם, מתחת לערימות. כשאני אומר הררי זבל, אני מתכוון למשהו בגובה של בניין ממוצע. אלימלך קרזן, איש מנהלת מערת המכפלה מקבל אותי בחיוך הרחב המפורסם שלו. ברקע מפרקים אוהל עצום בקולות דפיקה.

קמו כמה משוגעים

לדבר, וחשבו שאולי יבואו כמה עשרות או מאות, לכל היותר. "

<<

|

18

פרתה גוש מבית