גושפרתה - גיליון 871

היישוב שלי מסע זמן

| נדב פרנקל – בית ספר שדה כפר עציון |

בית לחם היא אחת הערים בעלות ההיסטוריה העשירה ביותר באזורינו, למרות שכיום אסור לנו לבקר ברחובות העיר, כדאי להכיר את סיפורה של שכנתנו מעבר לחומה לילה לבן בשדות בית לחם

אלא בשוליה הצפוניים, במקום שבו עוברת הדרך הראשית, דרך גב ההר, לכיוון ירושלים. מאוחר יותר מוזכרת בית לחם מספר פעמים בספר שופטים כעיר בנחלת שבט יהודה. מכאן יצא איש לוי, ששימש לאחר מכן ככוהן בבית מיכה, ומכאן יצא האיש שהלך להשיב את פילגשו בדרכו אל ירכתי הר אפרים, בדרכו אל הגבעה, ושם נאנסה פילגשו באכזריות. ועל אף האזכורים הרבים במקרא, בראשית ימיה של העיר בית לחם היא חסתה בצילן של ירושלים מצפון ושל חברון מדרום. הירונימוס, בן

למדני את השיר הפשוט של הלחם, ופרוס לי חלק משלומך. קחני עם אבק היומיום על השכם, כשתראני לפניך. )רחל שפירא( אנחנו חולפים יום יום על פניה, עוברים במבואותיה של העיר בית לחם. תושבי מרכז הגוש עוברים בפאתיה המערביים, בעוד תושבי תקוע ובנותיה נוסעים ממזרח לה. רואים אותה מנגד, אך עדיה לא באים. עד לחתימת הסכם אוסלו ב' וסלילת כביש המנהרות באמצע

1856 בית לחם

שמה העברי 'בית לחם', מעיד על האפשרות לקיום חקלאות, ושמה הערבי 'בית לאחם' )בית הבשר(, מלמד על אפשרויות המרעה.

, באנו, תושבי גוש עציון, במגע בלתי 90- שנות ה אמצעי עם העיר בית לחם, כאשר הציר העיקרי הישן - עבר בפאתי העיר, 60 לגוש - כביש באזור מחנה הפליטים דהיישה. מאז זרמו מים רבים בנחלי הסביבה, ולמרות סמיכות המקום, העיר כבר לא מורגשת בחיי היום יום שלנו. נייחד את השורות הבאות להיכרות עם תולדות העיר בעבר הרחוק והקרוב, ולניסיון לחוש מה צופן לה ההווה והעתיד. ה"מקום הקטן ביותר בעולם" אנו רגילים להתייחס לכל הגוש ההתיישבותי באזורנו בתור 60 הגדול הנמצא ממזרח לכביש 'בית לחם'. אך לא כך הוא הדבר. ההתיישבות הערבית מורכבת מפסיפס של יישובים, והמרכזי שביניהם הוא בית לחם, אך סביב לה נמצאת שרשרת כפרים, שהתחברו אליה במהלך . בית לחם עצמה נמצאת במרכז 20- המאה ה הגוש, וסמוך למרכז העיר העכשווי, באזור כנסיית המולד, נמצא גם המרכז ההיסטורי של העיר. בדומה לירושלים, אחותה מצפון, בית לחם הקדומה לא נמצאת במיקום אידיאלי להתיישבות. היא יושבת מעט ממזרח לקו פרשת המים הארצי, בגבול ספר המדבר, ואין בסביבתה מעיינות גדולים המאפשרים קיום של חקלאות אינטנסיבית. בית לחם נמצאת על הגבול שבין האזור שבו ניתן לגדל חקלאות, ובין השטח המיועד למרעה. הדבר רמוז בשמה העברי 'בית

המאה הרביעית לספירה, שהיה מאבות הכנסייה וייסד מנזר בבית לחם, קורא לבית לחם ה'מקום הקטן ביותר בעולם'. אך שתי דמויות נתנו לבית לחם את חשיבותה: דוד המלך, ולהבדיל - ישוע הנצרתי.

בית ספר למלוכה והצלה באבוס

תולדות משפחתו של דוד המלך נטועים עמוק בנופיה של בית לחם. לכאן הגיעה אם סביו של דוד – רות המואבייה, כאשר שבה עם נעמי משדה מואב, ובנופיה של העיר נכתבה המגילה היפיפייה הקרויה על שמה. המְעיין במגילה יגלה שלמרות שאין בה שום מעשה נס או פלא, ועל אף שכביכול הקב"ה אינו מתערב במעשיהן של הדמויות במגילה, דווקא שמו של הא-ל שגור על פיהם של תושבי העיר. כך מברך בועז את הקוצרים, בשם ה', וכאשר מברכים אנשי העיר את בועז על חתונתו עם רות הם קובעים ברות: " כְּרָחֵל וּכְלֵאָה" ֶ יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּית )רות ד(. החסד של אנשי העיר בית לחם הוא מוטיב מרכזי בסיפורה של המגילה, ומתבטא בעיקר בחסדם של רות ובועז זה לזה. גם חז"ל התייחסו לכך כאשר קבעו: "המגילה הזאת אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, ולא נכתבה אלא ללמדך כמה מתן שכר טוב לגומלי חסדים" )רות רבה, ב'(. אל הרקע הזה, של

לחם', המעיד על האפשרות לקיום חקלאות, ושמה הערבי 'בית לאחם' )בית הבשר(, שמלמד על אפשרויות המרעה. דוד המלך, בן בית לחם, נאלץ להתמודד בשעה שבה רעה את צאן אביו עם 'הארי והדוב'. תיאור זה מצביע על היותו של אזור בית לחם אזור ספר, אזור שבו שוכנות חיות הבר. העיר מוזכרת לראשונה במקרא כמקום שבדרך אליו קבר יעקב את רחל, אשתו האהובה. ואכן יש לדייק: רחל לא נקברה בבית לחם גופא, אלא ב"דרך אפרתה היא בית לחם", בדרך אל העיר הקדומה. קבר רחל לא נמצא בעיבורה של העיר,

<<

|

28

פרתה גוש מבית